Page 252 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪237 1‬‬
‫על התפתחות המושבה‪ .‬בשנת תרס"ד (‪ ,)1904‬הייתה המושבה נתונה במשבר חמור‪,‬‬

‫ארבעים מתושבי המקום עזבו את באר טוביה‪84.‬‬
‫עם זאת ראוי לציין כי הקמתן של שתי המושבות מטולה ובאר טוביה השפיעה‬
‫מאוד על גבול התחום שהתפתחה בו ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל‪ .‬מעולם לא‬
‫נבנה יישוב יהודי מצפון למטולה‪ ,‬ועד סוף שנות השלושים של המאה העשרים (‪)1939‬‬
‫לא נבנה שום יישוב יהודי מדרום לבאר טוביה (למעט ניסיונות כושלים להקים מחדש‬

‫את רוחמה)‪85.‬‬

‫המעבר לחברת יק"א ופעילותה בגליל התחתון‪1904–1900 ,‬‬

‫ב־‪ 1‬בינואר ‪ 1900‬העביר הברון רוטשילד את כל רכושו בארץ־ישראל‪ ,‬ועמו את הנהלת‬
‫המושבות‪ ,‬לידי חברת יק"א‪ 86.‬הנדיב הוסיף סכום של כ־‪ 15‬מיליון פרנק לשם ביסוסן‬
‫הכלכלי של המושבות‪ .‬לא ברור מה הייתה הסיבה לעיתוי החלטה זו‪ ,‬אך ברור שנבעה‬
‫ממצבן הכלכלי הקשה של המושבות‪ .‬אחרי ‪ 18‬שנות עבודה‪ ,‬שבהן השקיע הברון‪ ,‬לפי‬
‫אומדן‪ ,‬כ־‪ 1,600,000‬לירות שטרלינג — כמעט פי ‪ 20‬ממה שהשקיעו באותה תקופה כל‬
‫אנשי חובבי ציון גם יחד — לא הצליחו המושבות להתקדם לקראת עצמאות כלכלית‪87.‬‬
‫תרומת הברון להתפתחות מושבות העלייה הראשונה הייתה מכרעת‪ ,‬וספק אם ללא‬
‫עזרתו היו מצליחות המושבות לשרוד ובוודאי לא להתפתח כפי שהתפתחו‪ .‬הברון לא‬
‫היה המניע לעלייה הראשונה‪ ,‬אלא אגודות חובבי ציון‪ .‬הברון היה המסייע‪ ,‬והעובדה‬
‫שבזמן מסוים החליט להעביר את המושבות לחברת יק"א היא הוכחה חותכת לכך‪88.‬‬
‫את חברת יק"א ייסד הברון הירש ב־‪ 1891‬בלונדון‪ .‬עיקר מטרתה היה לסייע‬
‫להגירת יהודים מארצות מצוקה באירופה לארצות במערב‪ ,‬בעיקר לארגנטינה‪ .‬הרצל‪,‬‬
‫וגם אישים ציונים אחרים‪ ,‬לא הצליחו לשכנע את הברון הירש‪ ,‬עד לפטירתו באפריל‬

‫על באר טוביה (קסטינה) ושאלת הפועלים בה‪ ,‬ראו לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;163–162‬גלעדי‪,‬‬ ‫‪ 84‬‬
‫באר טוביה (קסטינה)‪.‬‬ ‫‪ 85‬‬

‫על מושבות העלייה הראשונה כמסד למפעל הציוני ורשימה מפורטת של ‪ 28‬מושבות העלייה‬ ‫‪8 6‬‬
‫הראשונה‪ ,‬שנת ההקמה‪ ,‬מספר הנפשות (בראשית שנות התשעים לערך)‪ ,‬וכלל השטח של כל‬ ‫‪8 7‬‬
‫מושבה ומושבה‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,81–80‬והמקורות שם‪ .‬תודתי לפרופ' גדעון ביגר על‬ ‫‪8 8‬‬
‫הערותיו על שתי המושבות מטולה ובאר טוביה‪ .‬על ההתיישבות היהודית בעשור האחרון של‬

‫המאה התשע עשרה‪ ,‬ראו גם גבתי‪ ,‬מאה שנות התיישבות‪ ,‬עמ' ‪.77–47‬‬
‫על העברת מושבות הברון ליק"א עד לעלייה השנייה ראו לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪.168–165‬‬
‫ראו גם במפורט‪ ,‬במאמרו של מיורק‪ ,‬אמיל מאירסון‪ .‬על המעבר ליק"א ראו גם קלויזנר‪,‬‬

‫התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.281‬‬
‫על היחסים בין חברת התמיכה של חובבי ציון לרוטשילד ויק"א ועל העימות ביניהם‪ ,‬ראו‬
‫לסקוב‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .172–168‬ביקורת על מפעלו של הברון ועל המעבר ליק"א ראו גלעדי‪ ,‬הברון‬

‫ומשטר החסות‪ ,‬עמ' ‪.206–202‬‬
‫וראו בעניין זה דבריה של שולמית לסקוב‪" ,‬הברון רוטשילד‪ ,‬בעד ונגד"‪ ,‬קתדרה‪101 ,‬‬

‫(תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪.194–191‬‬