Page 244 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 244

‫תקופת העלייה הראשונה ‪1904–1882‬‏ ‪229‬‬
‫שמועות כי היא מעלה יהודים ארצה להתיישבות חקלאית וכל ההוצאות על חשבונה‪.‬‬
‫למרות ההכחשות‪ ,‬וגם משום ששערי הארץ היו פתוחים‪ ,‬החלה עלייה "מבוהלת" של‬
‫יהודים‪ ,‬רובם חסרי כול‪ .‬בארץ פרחה הסרסרות בקרקע‪ ,‬העולים החלו רוכשים קרקע‬
‫בעזרת הלוואות ושקעו בחובות‪ .‬מחירי הקרקע האמירו ונתגלו קשיים במימוש הקניות‪.‬‬
‫קניות רבות בוטלו‪ ,‬והקונים הגיעו לפשיטת רגל‪ .‬בקרב היישוב היהודי בארץ פרצה‬

                                                                         ‫בהלה גדולה‪63.‬‬
‫עם הגידול בעלייה לארץ־ישראל התחזקה גם ההגירה היהודית לאמריקה‪ .‬זרם‬
‫ההגירה לשם כמעט הוכפל‪ .‬בשנים ‪ 1891–1890‬הגיעו לאמריקה למעלה מ־‪111,000‬‬
‫נפש‪ ,‬פי שניים יותר מאשר בשנה שקדמה לה‪ .‬נעשו ניסיונות של אישים ושל קהילות‬
‫יהודיות בעולם להפנות עוד יהודים לארץ‪ .‬בתמוז תרנ"א אף נפגשו אישים ציונים עם‬
‫הברון הירש ועם כי"ח‪ ,‬אך הם לא נעתרו להצעה‪ .‬באייר תרנ"ב התחזקה מאוד גם‬
‫ההגירה לארגנטינה‪ 64.‬בארץ החמיר המצב‪ ,‬שליחי האגודות לרכישת קרקעות שהגיעו‬
‫מחו"ל החלו נוטשים אותה‪ ,‬והכול פנו לעזרת הסניף של "הוועד הפועל הציוני"‬
‫ביפו‪ ,‬שבראשו עמד טיומקין‪ .‬המפולת הייתה גדולה‪ .‬ההערכה המקובלת היא שבגל‬
‫העלייה המבוהלת‪ ,‬מראשית ‪ 1890‬עד לשיאה ב־‪ ,1891‬הגיעו לארץ יותר מ־‪8,000‬‬
‫נפש‪ .‬העולים היו מכל שכבות האוכלוסייה‪ ,‬ובהם גם בעלי הון וגם שליחים של‬
‫אגודות התיישבות‪ .‬רוב העולים היו מחוסרי אמצעים ואלה שנשארו בארץ הפכו ברובם‬
‫לפועלים חקלאיים‪ 65.‬אף טיומקין עצמו נאלץ לעזוב את הארץ‪ .‬ביולי ‪ 1891‬יצא‬
‫טיומקין את הארץ‪ ,‬הוא הודיע שמטרת נסיעתו היא דיווח על המצב‪ ,‬אך הוא לא חזר‬
‫ארצה‪ .‬בסיון תרנ"ב‪ ,‬הגיע ליפו יהודה לייב בינשטוק‪ ,‬מאנשי בני משה‪ ,‬והוא נתמנה‬
‫לעמוד במקום טיומקין בראש הוועד הפועל המקומי של חובבי ציון ביפו‪ .‬בינשטוק‬

‫וראו גם במפתח‪ ,‬עמ' ‪ .360‬שם גם הפרק על קריסתה של עליית תר"ן–תרנ"א ועל המשבר‬                   ‫‪6	 3‬‬
    ‫הקשה שהוא הביא על הוועד האודסאי והגופים הקשורים אליו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.230–180‬‬
                                                                                             ‫‪6	 4‬‬
‫על חברת התמיכה‪ ,‬הוועד האודסאי‪ ,‬ותמונת הייסוד שלה ובה ‪ 57‬נוכחים‪ ,‬ראו לסקוב‪ ,‬חובבי‬             ‫‪	65‬‬
‫ציון‪ ,‬עמ' ‪ .153–151‬על המפולת בארץ‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .156–153‬על השמועות ראו קלויזנר‪,‬‬
‫התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .31–25‬על ביטולי קנייה והתפרקות האגודות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.126–120‬‬
‫קלויזנר מציין גם שורה של ניסיונות של חנקין לרכישת קרקע‪ :‬אדמות ואדי אל־חווארית‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;46–44 ,21–2‬עמק זבולון‪ ,‬עמ' ‪ ;63–62‬עמק יזרעאל והגליל‪ ,‬עמ' ‪ ;66–65‬עבר הירדן וסוריה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;67–66‬קפריסין‪ ,‬עמ' ‪ .67‬לאחר משבר "הבהלה" העביר הנדיב לטיפולו את נושא רכישת‬

                                                        ‫הקרקעות‪ ,‬ולקחו מידי טיומקין וחנקין‪.‬‬
‫על האגודות הרבות להתנחלות ולרכישת קרקעות שקמו אז באירופה‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה‬
‫לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .55–47‬על הגידול בהגירה היהודית לארגנטינה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;108–84‬על‬

                     ‫השאלה אם להגר לארגנטינה או לארץ־ישראל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.147–126‬‬
‫המניעים לעלייה לארץ בזמן העלייה הראשונה וגם לאחר מכן נבעו מסיבות של פרעות‪,‬‬
‫דחף ממקום המגורים הקודם באירופה ורצון לחיות חיים חקלאיים חדשים בארץ האבות ולא‬
‫ממניעים קולוניאליסטיים כמו בארצות אחרות בעולם‪ .‬בנושא זה ראו מאמרו של אהרנסון‪,‬‬
‫ההתיישבות בארץ־ישראל‪ .‬שם הוא מראה שחלק גדול מהמתיישבים העולים היו שקועים כל‬

                                  ‫כך בעבודתם ביישוביהם שאף לא הגיעו לביקור בירושלים‪.‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249