Page 240 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 240
תקופת העלייה הראשונה 1904–1882 225
לארץ .אך פקידות הברון איחרה בקניית הקרקע .המשפחות העולות נאלצו לשבת
ולחכות ביפו .לבסוף נקנתה עבורם קרקע מתושבי הכפר קסטינה ,בשטח של 6,500
דונם .פקידות הברון רצתה למסד את תלות המתיישבים בה ודרשה משמעת חמורה,
דוגמת זו שהשליטה בעקרון .למתיישבים הוגש כתב התחייבות שלפיו יהיו שכירי
יום אצל פקידי הברון ,בלי זכויות על הקרקע ועל נכסי המושבה ובלי אפשרות
להתאגדות .המתיישבים סירבו לחתום על ההתחייבות .מצבם הוחמר וכספם אזל .רוב
המשפחות חזרו לבסראביה .כמה מהמשפחות הסכימו לחתום להיות שכירי הברון,
אליהם צירפו פקידי הברון עשרים פועלים והעלו את כולם ,בתשרי תרמ"ט (,)1888
על האדמה בקסטינה .מיד הוחל בעבודה ,הוקמו צריפי עץ ,ניטעה שדרת עצים ,הוחל
בחפירת באר ,נזרעו תבואות חורף וניטע גן עצי פרי .המתיישבים עבדו כאריסים
תמורת תשלום יומי ,לפי הוראות הפקיד שהיה אחראי עליהם .הבידוד ותנאי החיים
היו קשים .ניתוק מוחלט בחורף ,קשיי עבודה פיזית מפרכת בשדה (וקדחת) ,מחסור
במים ותלות בתושבי הכפר הערבי השכן בית דראס .בין שתי קבוצות המתיישבים,
האיכרים והפועלים ,נוצרו גם בעיות חברתיות פנימיות .כל קבוצה פעלה בפני עצמה
וההתיישבות נכשלה .כך החלה עזיבה הן של פועלים הן של איכרים ,שהתמרמרו על
מצבם כאריסים .בתוך שנתיים נשארו בקסטינה שתי משפחות בלבד .במקום העוזבים
הועסקו לסירוגין מעט פועלים יהודים ,אך רוב האדמות ניתנו באריסות לפלאחים
ערבים48.
אחד העם ובני משה ,העלייה המבוהלת ,רחובות וחדרה,
"אגודת האלף" ,עין זיתים1891–1890 ,
המשך פעילות תנועת חובבי ציון
עם התחזקות המושבות בארץ ,המשיכו להתקיים בגולה אגודות של חובבי ציון49.
גם ההנהגה הראשונה המשיכה לפעול .בסוף שנת תרמ"ז אף נסע פינסקר לפגוש
את הברון רוטשילד בפריס ,ושם דיברו בנושאים שונים .כן ניסה להיפגש עם הברון
הירש ,שבאותם הימים יזם התיישבות יהודים בארגנטינה ,אך לא הצליח להיפגש
עמו .בראשית שנת תרמ"ט עבר הברון רוטשילד עם אשתו דרך אודסה ושהה בה
כמה ימים .פינסקר קיווה להיפגש עם הברון שם ,אך התיאום לא היה מלא ושוב לא
על ההקמה הראשונה של קסטינה ,ראו אהרנסון ,שם ,עמ' .50–49על חידוש המושבה במקום 48
ראו בפירוט גלעדי ,באר טוביה (קסטינה). 49
על אגודות חובבי ציון בארצות רבות ,כולל אגודות סטודנטים ,בשנים תרמ"ה–תרמ"ט ,ראו
קלויזנר ,התנועה לציון ,ב ,עמ' .286–228על ההתפתחויות בארגון המשותף ,הוועידה השנייה
בדרוסקניק וקביעת השם "חיבת ציון" ,ראו גולדשטיין ,חיבת ציון ,וכן לעיל ,הערה .15
