Page 237 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪222‬‬

‫מושבה אחת יוצאת מן הכלל הייתה המושבה גדרה‪ .‬בתרמ"ח נעזרה גדרה בברון‬
‫בקבלת רישיון בנייה ובמימון חפירת באר‪ ,‬אך לא עברה לחסות הכללית שלו‪ .‬מושבת‬
‫הביל"ויים נשארה מושבה קטנה‪ ,‬משוחררת ממשטר כפייתי‪ ,‬הניזונה מתמיכת חובבי‬

‫ציון אך כפופה למצב משקי שלא אפשר לה התפתחות של ממש‪.‬‬
‫פעילות הברון ופקידיו‪ ,‬במושבות שתחת חסותו‪ ,‬הגיעה לשיאה בראשית שנות‬
‫התשעים‪ .‬בשנת ‪ 1889‬הוחל בבניית היקב בראשון לציון‪ ,‬שהושלם ב־‪ .1891‬שנה‬
‫לאחר מכן נחנך היקב השני בזיכרון יעקב‪ .‬שני היקבים רכשו את כל יבול הענבים‬
‫במושבות במחירים גבוהים מסובסדים‪ ,‬בלא קשר לתנאי שיווק היין‪ .‬לצד ענף הגפן‬
‫המרכזי‪ ,‬ערך הברון ניסיונות חקלאיים בתחום גידולי מטעים תעשייתיים‪ :‬תות‪ ,‬טבק‪,‬‬
‫צמחי בושם‪ ,‬קנה סוכר‪ ,‬תה‪ ,‬כותנה ועוד‪ .‬הוקמה מטווייה גדולה לאריגי משי בראש‬
‫פינה‪ ,‬כדי להשתמש בפקעות תולעי המשי של מטעי התות‪ .‬ביסוד המעלה ייסד‬
‫הברון בית חרושת לזיקוק תמציות בושם מצמחי היסמין והגרניום‪ .‬למפעלים הוזרמו‬
‫סכומי כסף שהניעו את גלגלי המשק במושבות וגם סיפקו עבודה למאות רבות של‬
‫פועלים‪ .‬מערך פקידות הברון התרחב‪ ,‬ונוסף על מנהלים ופקידים‪ ,‬מורים ורופאים‪,‬‬
‫אנשי דת ובעלי מלאכה נוספו גם מדריכים חקלאיים‪ .‬למעשה אפשר לראות בברון‬
‫רשות ממלכתית שסיפקה ליישוב את כל אותם שירותים שלא עמדו לרשותו ממקורות‬

‫אחרים שמבלעדיהם ספק אם יכול היה להתקיים‪43.‬‬

‫מושבות הבת‪ :‬בת שלמה ושפיה‪ ,‬נס ציונה ומשמר הירדן‬

‫לקראת סוף שנות השמונים הסתמנה במושבות גם בעיית הגידול הדמוגרפי של‬
‫האוכלוסייה‪ :‬בניהם של מייסדי המושבות‪ ,‬שהגיעו לפרקם הקימו משפחות משלהם‪,‬‬
‫וקבוצה של תושבים חדשים‪ ,‬פועלים יהודים שעבדו במושבות‪ .‬בשנת ‪ 1887‬בזיכרון‬
‫יעקב אף הקים הברון בית ספר חקלאי שלמדו בו שישים תלמידים‪ ,‬מתוך מאתיים‬
‫הפועלים היהודים שעבדו במקום‪ .‬בני המתיישבים והפועלים שאפו לבנות את בתיהם‬
‫במושבות שבהן עבדו‪ .‬חוסר הקרקע בא על פתרונו עם קנייה של אדמות נוספות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1887‬מסביב לזיכרון יעקב‪ ,‬נרכשו שטחי קרקע שיצרו יחד גוש גדול ורצוף‬
‫של אדמות שהקיפו את המושבה‪ .‬למן ‪ 1889‬הוקמו שם מושבות הבת‪ :‬בת שלמה‬

‫ושפיה‪44.‬‬
‫המושבה בת שלמה נוסדה בשנת תרמ"ט (‪ ,)1889‬על שטח שנקרא בערבית אום‬
‫אל־ג'מל‪ ,‬הנמצא במרחק של שעה הליכה מזיכרון יעקב מזרחה‪ .‬את אדמתה‪2,534 ,‬‬

‫מניעיו העיקריים באותו זמן נבעו‪ ,‬בעיקרם‪ ,‬מנימוקים פילנטרופיים יהודיים‪.‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫נושא מעניין הוא עניין ועדי המושבות שקמו במושבות‪ .‬לאחר פרישתו של הברון‪ ,‬היו מושבות‬ ‫‪ 44‬‬
‫שוועדיהן העמידו את היסודות להקמת המועצות המקומיות‪ ,‬וראו לנגבוים‪ ,‬ועדי המושבות‪.‬‬
‫על בעיות הבנים והפועלים במושבות‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,51–50‬וראו שם הפניות‬
‫לזיכרונות מיכל פוחצ'בסקי ולספרו של משה ברסלבסקי על פועלים וארגונים בעלייה‬

‫הראשונה‪ .‬שם חומר רב על פועלים במושבות‪.‬‬