Page 236 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪221 1‬‬
‫עשרות פקידיו‪ 39.‬בעקבות זאת פרצו "מרידות" נגד משטר הפקידות בראשון לציון‪,‬‬
‫בעקרון ובזיכרון יעקב‪ ,‬ובעקבותיהן הוצאו ראשי המתמרדים מהמושבות‪ .‬למרות זאת‬
‫ההתקדמות במושבות נמשכה‪ 40.‬ההשפעה של משטר הברון ופקידיו הייתה גם בהכנסה‬
‫לשימוש של השפה‪ ,‬התרבות והנוהגים הצרפתיים‪ ,‬בייחוד במושבות שנמצאו בחסות‬

‫הברון‪41.‬‬
‫במחצית השנייה של שנות השמונים‪ ,‬במושבות פתח תקוה‪ ,‬יסוד המעלה וגדרה‪,‬‬
‫מושבות שלא נכנסו לחסות המלאה של הברון ונשארו בחסות תנועת חובבי ציון‪ ,‬החלו‬
‫מתעוררים קשיים חקלאיים‪ .‬המשק לא התפתח‪ ,‬יבולי התבואות היו דלים וחלקים‬
‫גדולים משטח האדמה עמדו שוממים‪ ,‬או שעובדו בידי אריסים ערבים‪ .‬רמת החיים‬
‫הייתה נמוכה מאוד‪ .‬הבעיה המציקה ביותר הייתה רישום הבעלות על הקרקע וקבלת‬
‫רישיון בנייה‪ .‬חובבי ציון ניסו לנקוט פעולות לפתרון הבעיה‪ ,‬אך ללא כל הצלחה‪.‬‬
‫הם נאבקו על התמיכה הכספית המצומצמת שניתנה להם‪ .‬ביקורתם של ראשי התנועה‬
‫ברוסיה ושליחיה‪ ,‬שהגיעו ארצה‪ ,‬לא סייעה בידם‪ .‬הם החלו פונים בבקשות תמיכה‬
‫לגורמים שונים ובעיקר לנדיב‪ .‬תחילה סירב הברון להתערב במושבות חובבי ציון‪,‬‬
‫אך בשנת תרמ"ז הסכים לתמוך ביסוד המעלה ובפתח תקוה‪ ,‬באמצעות מענק כספי‬
‫קבוע ועזרה בפתרון ענייניהן הציבוריים‪ .‬בשנה שלאחר מכן‪ ,‬בעזרת פקידי הברון‪,‬‬
‫הושגו שטרי הבעלות (הקושנים) על מלוא אדמות שתי המושבות‪ ,‬נתקבלו רישיונות‬
‫לבנייה והוחל בבניית בתי אבן בשתיהן‪ .‬הסחף בעצמאות המתיישבים גבר עם העמקת‬
‫מעורבותם של הברון ופקידיו עד שבשנת תרמ"ט הברון קיבל על עצמו סופית את‬
‫החסות על יסוד המעלה ועל ‪ 28‬משפחות מפתח תקוה‪ ,‬רוב האיכרים שם‪ .‬מעתה‬
‫החלו גם הן ליהנות מהשפע הכלכלי "על חשבון הברון"‪ .‬כמעט כל המושבות היו‬

‫תחת חסותו של הברון‪42.‬‬

‫בשנים ‪ 1899–1883‬המפקח הראשי של מושבות הברון היה הפקיד אליהו שייד‪ .‬הוא ישב‬ ‫‪3 9‬‬
‫בפריס‪ ,‬ביקר בארץ וסייר בה מדי פעם‪ ,‬ראו שייד‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬במבוא‪ .‬בספר‪ ,‬המתורגם מצרפתית‪,‬‬ ‫‪4 0‬‬

‫תיאורים על המושבות בארץ ואירועים בה‪ ,‬וראו שם לפי תוכן העניינים‪.‬‬ ‫‪4 1‬‬
‫על ראשון לציון‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .180‬על תקנות הוועד‪ ,‬שקבע אוסוביצקי‬ ‫‪4 2‬‬
‫בשנת תרמ"ו ועל המרידה בו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .195–185‬על ביקור הברון בארץ אז‪ ,‬ראו שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .201–195‬על המרד בזיכרון יעקב‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .321–314‬על המרד בעקרון‪ ,‬ראו‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .324–322‬על הצטרפות הביל"ויים בגדרה למרד‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;129–128‬בלקינד‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬חלק ג‪ :‬ראשון לציון‪ ,‬המלחמה נגד פקידות הנדיב‪ .‬שם גם‬

‫הערות העורך‪ ,‬בסוף הספר‪.‬‬
‫ספר מקיף על כל פעילותו של הברון ושל אנשיו בארץ‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬הברון והמושבות‪,‬‬
‫והמקורות שם‪ .‬על ההשפעה הצרפתית בארץ‪ ,‬בשלהי השלטון העות'מאני‪ ,‬ראו שביט‪ ,‬רוח‬

‫צרפת; פנסלר‪ ,‬השפעות צרפתיות‪.‬‬
‫על המושבות ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .360–358‬על פתח תקוה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .353–350‬על עקרון‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .356–353‬על יסוד המעלה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .358–356‬על‬
‫הסיוע שהעניק הברון למשפחת פלמן‪ ,‬ראו לעיל‪ .‬על סיוע הברון ליישוב היהודי בתקופת‬
‫העלייה הראשונה‪ ,‬ראו גם ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .168–164‬גם ויטל מדגיש כי‬