Page 231 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 231

‫פרק חמישי‬                                                                                         ‫‪216‬‬

‫והם ניהלו את כל ענייני המושבה‪ .‬שאר בעלי החלקות שברוסיה לא עלו ארצה ולא‬
                     ‫הצטרפו למושבה והדבר השפיע לרעה על התפתחות המושבה‪26.‬‬

                                                      ‫גדרה — מושבת הביל"ויים‬
‫בסוף ‪ 1884‬הוקמה המושבה גדרה‪ .‬את המושבה ייסדו וניהלו אנשי חובבי ציון‪ ,‬לפי‬
‫החלטתם בוועידת קטוביץ‪ .‬מתוך ‪ 3,000‬דונם של אדמות המושבה‪ 1,800 ,‬דונם היו‬
‫שייכים לאגודת חובבי ציון (שאר ‪ 1,200‬הדונם היו שייכים ליחידים)‪ .‬חובבי ציון פנו‬
‫לפינס‪ ,‬שהגיע ארצה בספטמבר ‪ 1878‬לשמש מנהל קרן מזכרת משה‪ ,‬כדי שיסייע‬
‫לצעירי הביל"ויים בגדרה‪ 27.‬מתיישבי הביל"ויים בגדרה היו צעירים‪ ,‬חילונים ורווקים‪,‬‬
‫חסרי כל הון עצמי ובעלי דעות סוציאליסטיות‪ .‬מספרם היה תשעה בסך הכול‪ 28.‬הם‬
‫עלו לגדרה ביום הראשון של חנוכה תרמ"ה (‪ 14‬בדצמבר ‪ .)1886‬שם מצאו שתי‬
‫חלקות קרקע שנקנו מאת אפנדי נוצרי‪ ,‬שהיו מעובדות בחלקן בידי ערביי קטרה‬
‫השכנה‪ .‬הם הקימו במקום‪ ,‬במשותף‪ ,‬צריף קרשים קטן ולו גג רעפים אדום למגוריהם‬
‫הראשונים‪ .‬כן החלו בעיבוד הקרקע ואף החלו בהכשרת קרקע סלעית לנטיעת מטעים‪.‬‬
‫אך מצב היישוב היה קשה‪ .‬חוסר מוחלט של הון עצמי‪ ,‬בידוד והתנכלויות השכנים‬
‫הערבים‪ .‬המתיישבים קיבלו משכורת חודשית ותמיכה כללית זעומה מחובבי ציון‪,‬‬
‫והיו כפופים למרותו של מנהל־מפקח שישב מחוץ למושבה‪ .‬עם זאת אופיים המיוחד‬
‫ומנהלם הכמעט קבוע פינס‪ ,‬שאפשר להם לנהל למעשה את חיי המושבה‪ ,‬עזרו להם‬
‫להתגבר על הקשיים‪ .‬הם בחרו בוועד‪ ,‬כינסו אספות והחליטו החלטות על אופי חיי‬
‫החברה והדת במושבה‪ ,‬השונה משאר המושבות‪ .‬עם העלייה לגדרה תמה פרשת‬
‫הביל"ויים כתנועה בעלת יומרות ומטרות נשגבות‪ .‬מכל האידאלים היפים‪ ,‬שעליהם‬
‫חלמו לפני עלייתם ארצה‪ ,‬הצמיחה המציאות רק מושבה קטנה אחת‪ .‬מבחינה יישובית‬
‫לא הייתה אפוא תנועת הביל"ויים אלא חוליה‪ ,‬חלשה יחסית‪ ,‬בשרשרת מושבות‬

‫על הקמת יסוד המעלה‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .30‬שם גם על הספרים של חריזמן‪ ,‬נחשולי‬                    ‫‪2	 6‬‬
                                                  ‫החולה; דוד שוב‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬ומקור נוסף‪.‬‬         ‫‪2	 7‬‬

‫על פינס ראו בפרק הרביעי וכן שלמון‪ ,‬אם תעירו‪ ,‬עמ' ‪ .182–165 ,92–79‬על דמותו‬                         ‫‪2	 8‬‬
‫ההיסטורית של פינס ראו הנ"ל‪ ,‬דת וציונות‪ ,‬עמ' ‪ .111–97‬שם מצוין כי פעילותו נמשכה‬
‫כחמישים שנה‪ ,‬כזו של לילנבלום‪ .‬שלמון מציע לחלק את הפעילות של פינס לשלוש תקופות‪:‬‬
‫‪ — 1878–1867‬גיבוש השקפתו הלאומית־ציונית החברתית; ‪ — 1892–1878‬פעילותו בחזית‬

                      ‫חובבי ציון; ‪ — 1913–1892‬פעילות בשולי היישוב החדש והישן בארץ‪.‬‬
‫על תנועת ביל"ו‪ ,‬על יחסה לקרל נטר‪ ,‬על התיישבותה בראשון לציון‪ ,‬על ייסוד גדרה בעזרתו‬
‫של פינס‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪;440–409 ,282–262 ,221–219 ,170–155‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪ .62–57‬בתחילה התלבטו להיכן להגר אם לארץ־ישראל או‬
‫לארצות הברית ואף חיכו לעזרתו של אוליפנט‪ .‬לאחר שהתיישבו בארץ תנועת חובבי ציון‬
‫לא תמכה בהם בלב שלם בגלל חילוניותם ועל רקע המאבקים בין זרם המשכילים לבין זרם‬
‫החרדים־דתיים שבראשות הרב מוהליבר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .134–128 ,104‬הפשרה הייתה מינויו של‬

                                                                                           ‫פינס‪.‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236