Page 229 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪214‬‬

‫(חלק מרוסיה הצארית דאז)‪ ,‬רובם מביאליסטוק וסביבתה‪ .‬בכ"ה בתשרי תרמ"ג (‪8‬‬
‫באוקטובר ‪ )1882‬החלו כמה מאנשי ירושלים לחזור לפתח תקוה‪ .‬כשנה לאחר מכן‬
‫הגיעו למושבה עולי הקבוצה מביאליסטוק‪ .‬בסוף תרמ"ד נמנו במושבה המחודשת‬
‫‪ 39‬משפחות‪ .‬אף שהרוב היו יוצאי ביאליסטוק‪ ,‬יוצאי ירושלים הוותיקים ניהלו את‬
‫ועד המושבה‪ .‬המושבה גדלה והתפתחה וזכתה לשם‪" :‬אם המושבות"‪ .‬ייחודה הוא‬
‫בשילוב של ישן וחדש‪ :‬התיישבות ותיקה של בני היישוב הישן שחודשה בסיוע‬
‫קבוצת עולים מחובבי ציון ברוסיה‪ .‬מייסדיה‪ ,‬אנשי ירושלים‪ ,‬הם שהמשיכו להיות‬
‫הקובעים בה‪ 21.‬ולפיכך העמדתי אותה כראשונה מבין המושבות החקלאיות שקמו‬

‫בארץ־ישראל‪22.‬‬

‫ראשון לציון‬
‫את ראשון לציון לא הקימה קבוצה מאורגנת של חובבי ציון‪ ,‬אלא עולים מחו"ל‬
‫שהגיעו ארצה בנפרד‪ .‬היו מהם שבאו כשליחים של אגודות חובבי ציון שונות‬
‫מרוסיה וגם מרומניה‪ ,‬שנשלחו לתור את הארץ ולקנות בה חלקות אדמה להתיישבות‬
‫חקלאית‪ ,‬והיו מהם שבאו ביזמתם שלהם ועל חשבונם‪ .‬בעת שהותם של העולים‬
‫ביפו הם החליטו להתאחד לטובת העניין המשותף‪ .‬בכ"ח באדר תרמ"ב (‪ 19‬במרס)‬
‫הוקם "ועד חלוצי יסוד המעלה"‪ ,‬ארגון מקומי עצמאי שפעל לפי תכניות שנוסחו‬
‫בתקנות מיוחדות משלו‪ 23.‬בי"ב בתמוז תרמ"ב‪ ,‬לאחר סיורים שארכו כשמונה‬
‫שבועות (בהפסקות) לבדיקת קרקעות‪ ,‬נקנתה אדמת עיון קרא‪ ,‬אדמה חולית לא‬
‫מיושבת ולא מעובדת של כ־‪ 3,340‬דונם‪ ,‬שהייתה בבעלותם של אפנדים ערבים ביפו‪.‬‬
‫בט"ו באב תרמ"ב (‪ 31‬ביולי ‪ )1882‬עלו המתיישבים על הקרקע‪ .‬המושבה נקראה‬
‫בשם התנ"כי הסמלי "ראשון לציון"‪ .‬עם הקמתה פסק מלהתקיים ועד חלוצי יסוד‬

‫המעלה‪24.‬‬

‫על מעורבותו של פינס בשיקום ובקידום פתח תקוה‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 21‬‬
‫‪ .288–283‬על פינס‪ ,‬המזכיר לענייני המושבות ומנהל גדרה גם בתקופת הברון‪ ,‬ראו שם‪ ,‬ב‪,‬‬ ‫‪ 22‬‬

‫עמ' ‪.213–212‬‬ ‫‪ 23‬‬
‫על פתח תקוה אם המושבות‪ ,‬בשני שלביה‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,33–30‬והמקורות שם‪.‬‬ ‫‪ 24‬‬
‫וראו גם חוברת קתדרה‪( 9 ,‬תשרי תשל"ט)‪ .‬שם כמה מאמרים על הוויכוח בין פתח תקוה‬
‫לראשון לציון על הראשוניות‪ ,‬וראו שם מאמרו של קניאל המובא גם בספרו במעבר‪ ,‬עם‬
‫מקבץ מאמריו‪ ,‬עמ' ‪ .220–189‬שם על הוויכוח בין פתח תקוה לראשון לציון על הראשוניות‬

‫בהתיישבות‪.‬‬
‫על הקמת ועד חלוצי יסוד המעלה ביפו‪ ,‬על חלקם של זלמן דוד ליבונטין ופינס בהקמתו‬

‫ופעילותו‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.197–191‬‬
‫על הקמת ראשון לציון‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ;27–26‬ד' גלעדי‪" ,‬ייסוד ראשון לציון"‪,‬‬
‫קתדרה‪( 9 ,‬תשרי תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ;152–127‬בלקינד‪ ,‬זיכרונות‪ .‬וראו שם‪ ,‬בהקדמה של ר'‬
‫אהרנסון (העורך)‪ ,‬חלקים א–ב‪ .‬שם גם על דברי ישראל בלקינד‪ ,‬שעלה ארצה מטעמי ציונות‬

‫ולא מבריחה מפרעות‪.‬‬