Page 227 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪212‬‬

‫הראשונות שכבר קמו בארץ־ישראל‪ 15.‬לבדיקת המצב בארץ נשלחו שליחים‪ 16,‬נערכו‬
‫פגישות‪ ,‬הוקם הוועד הפועל הכללי של התנועה והוחל בסיוע למושבות‪ .‬בכל זה לא‬

‫היה די‪ ,‬עד שהברון רוטשילד נזעק לעזרתם‪17.‬‬
‫בפרק הקודם כבר עסקתי בניסיונות להתיישבות חקלאית בארץ של תושבי הארץ‪,‬‬
‫עוד לפני ראשית העלייה הראשונה‪ .‬שני הניסיונות החשובים ביותר היו בשנת תרל"ח‬
‫(‪ ,)1878‬בגיא אוני שליד צפת ובפתח תקוה שממזרח ליפו‪ .‬שתי המושבות לא החזיקו‬
‫מעמד‪ .‬לפיכך כשהגיעו העולים הראשונים של העלייה הראשונה‪ ,‬לא היה בארץ־‬
‫ישראל שום יישוב חקלאי עברי פעיל‪ ,‬חוץ מבית הספר מקוה ישראל‪ ,‬שייסדה חברת‬

‫כי"ח ב־‪18.1870‬‬
‫עם זאת חשוב לציין כי במקביל לתחילתה של העלייה הראשונה של אגודות חובבי‬
‫ציון‪ ,‬המשיכו עולים ואישים יהודים להגיע ביזמתם לירושלים‪ .‬כך גם עלה ארצה‬
‫אליעזר בן־יהודה (פרלמן) ב־‪ ,1881‬ופעל רבות לחידושה של השפה העברית‪ .‬לאחר‬
‫זמן אף התפתחו קשרים הדוקים בנוגע להחייאת השפה העברית בין בן־יהודה ליחיאל‬
‫מיכל פינס‪ ,‬שנתמנה למנהל קרן מזכרת משה‪ .‬הם הקימו יחד את חברת "תחית‬
‫ישראל" והתחייבו לדבר בבתיהם רק בשפה העברית‪ .‬אחר כך שיתפו פעולה גם עם‬

‫הביל"ויים‪ ,‬שהגיעו לירושלים בהקמת אגודת "שיבת החרש והמסגר" (שה"ו)‪19.‬‬

‫ב‪ ,‬עמ' ‪.101–99‬‬ ‫‪ 15‬‬
‫על פינסקר ופעילות חובבי ציון באודסה‪ ,‬בראשות פינסקר ולילנבלום‪ ,‬וכן על הצטרפות‬
‫הרב מוהליבר ועוד אישים דתיים לוועידת קטוביץ‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪.87–64‬‬ ‫‪1 6‬‬
‫בוועידה זו הוחלט‪ ,‬פה אחד‪ ,‬לקרוא לתנועה בשם‪" :‬מזכרת משה מונטפיורי בארץ הקדושה"‪.‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫בתחילה נראה היה כי התנועה מתגבשת‪ ,‬אך אחר כך פרצו ויכוחים‪ .‬הוחלט לכנס ועידה‬ ‫‪1 8‬‬
‫שנייה בעיירה דרוקסניק‪ .‬בפגישה זו הוחלט על החלפת שם התנועה ל"חיבת ציון"‪ .‬על המשך‬ ‫‪1 9‬‬

‫נשיאותו של פינסקר‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.127–91‬‬
‫בשליחים הראשונים היה הסוחר הנדבן קלונימוס זאב ויסוצקי‪ ,‬שיצא ארצה ב־‪ .1885‬על‬
‫שליחות זו ועל שהייתו בארץ‪ ,‬ראו ויסוצקי‪ ,‬קבוצת מכתבים‪ .‬למהדורה המצולמת של מכתבים‬
‫אלה ראו שם מבוא של ישראל קלויזנר‪ .‬שם גם על פעילותו של ויסוצקי בתנועת חובבי ציון‪,‬‬

‫וקשריו עם אישים רבים בה‪.‬‬
‫על תנועת חובבי ציון בהקשר הארץ־ישראלי‪ ,‬ראו לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪ .149–141‬על‬
‫ראשית פעילות הברון רוטשילד לסיוע למושבות בארץ ראו אהרנסון‪ ,‬נטר־רוטשילד‪ ,‬וההפניות‬

‫שם‪ .‬על יישוב המושבות הראשונות‪ ,‬ראו גם גבתי‪ ,‬מאה שנות התיישבות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.46–24‬‬
‫על פתח תקוה וגיא אוני‪ ,‬היא ראש פינה‪ ,‬ארחיב בהמשך הדברים‪ .‬על ראשית מקוה ישראל‬
‫ראו קראוזה‪ ,‬מקוה ישראל; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל; ידידיה‪ ,‬יעבץ ומקוה ישראל‪ .‬אצל ידידיה‬
‫(שם) ראו על ההתכתבות של ההיסטוריון זאב יעבץ‪ ,‬גיסו של יחיאל מיכל פינס‪ ,‬בסתיו ‪,1892‬‬
‫לבנו יהודה‪ ,‬תלמיד במקוה ישראל‪ .‬יעבץ עצמו חי בארץ בשנים ‪ ,1897–1887‬וראו עליו שם‬

‫גם בהערה‪.‬‬
‫על בן־יהודה ספרות ענפה‪ ,‬לפירוט מלא ראו לנג‪ ,‬דבר עברית‪ ,‬א–ב; קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪,‬‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪ .339–329‬שם על חברת תחיית ישראל‪ :‬בן־יהודה‪ ,‬חברת "כובשי הארץ"‪ ,‬פינס‪,‬‬
‫"חברת גואלי הארץ"; פניות וקריאות לאישים בגולה; פעולה למען חברי ביל"ו; "שיבת החרש‬