Page 226 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪1904–1882‬‏ ‪211‬‬
‫בחורף תרמ"ב (ינואר ‪ )1882‬התארגנו בערי רוסיה‪ ,‬ליטא ופולין קבוצות ואגודות‬
‫יהודיות לעלייה ארצה‪ 9,‬בהן אגודת ביל"ו ("בית יעקב לכו ונלכה")‪ .‬את האגודה‬
‫הקימו סטודנטים ותלמידי תיכון מחרקוב בראשית ‪ ,1882‬מיד לאחר שפרצו הפרעות‬
‫ביהודי רוסיה‪ .‬הם ביקשו למצוא פתרון לבעיות העם היהודי באמצעות התיישבות‬
‫בארץ‪ ,‬וראו את עצמם כחלוצי חברה לאומית־סוציאליסטית יהודית‪ .‬בתחילה התלכדו‬
‫באגודה כ־‪ 500‬איש‪ ,‬אולם רק מעטים עלו ארצה‪ .‬במשך שנתיים הגיעו בקבוצות‬

‫וביחידים כ־‪ 50‬ביל"ויים‪10.‬‬
‫עוד קודם לכן‪ ,‬בטבת תרמ"א (מ־‪ 12–1‬בינואר ‪ ,)1882‬התכנסה בפוקשן ברומניה‬
‫ועידה של כ־‪ 100‬נציגים מ־‪ 33‬אגודות חובבי ציון ברומניה‪ .‬הם בחרו ועד מרכזי‬
‫ליישוב ארץ־ישראל‪ .‬הוועד הוקם בעיר גאלאץ‪ ,‬שעל נהר הדנובה‪ ,‬והנמל שלה שימש‬

‫אחר כך נמל לעלייה לארץ‪11.‬‬
‫בספטמבר ‪( 1882‬תשרי תרמ"ב) הופיעה‪ ,‬בעילום שם‪ ,‬חוברת שכתב יהודה לייב‬
‫פינסקר‪ ,‬בשם האוטואמנסיפציה‪ ,‬ובה "קול קורא אל בני עמו מאת יהודי רוסי"‪.‬‬
‫המוטו בה היה‪" :‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי‪ ,‬ואם לא עכשיו אימתי? הלל"‪ 12.‬מיד לאחר‬
‫הפנייה הוקמה באודסה אגודת חובבי ציון בראשותו של פינסקר‪ .‬האגודה הוקמה‬
‫בעזרתו הפעילה של משה לייב לילנבלום‪ ,‬מהוגי רעיון התנועה הציונית‪ 13.‬אגודה‬
‫זו מילאה תפקיד מרכזי בייעוץ להקמת ועידת ייסוד של עוד אגודות חובבי ציון‬
‫באירופה‪ .‬ועידת האגודה נערכה בנובמבר ‪ 1884‬בעיר קטוביץ‪ ,‬בסימן יובלו הכפול‬
‫של מונטפיורי‪ 14.‬בוועידה סוכם להקים ארגון של האגודות שיסייע למושבות היהודיות‬

‫‪ .107–94‬שם גם על עמדותיהם השונות של אישים בעולם היהודי‪ .‬על עמדת נטר‪ ,‬ותגובות‬ ‫ ‪9‬‬
‫של אישים וארגונים ציוניים נגדה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.184–179‬‬
‫‪ 10‬‬
‫קבוצות יהודיות של חובבי ציון החלו מתארגנות במזרח אירופה‪ ,‬עוד לפני הסופות בנגב‪ ,‬אך‬ ‫‪ 11‬‬
‫ללא גוף מרכזי ובפעילות מצומצמת יחסית‪ .‬על אגודות של חובבי ציון שקמו באביב תרמ"ב‪,‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .226–202‬על ההתפתחות של האגודות האלה‪ ,‬ראו שם‪,‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫עמ' ‪.384–364‬‬ ‫‪1 4‬‬
‫על הביל"ויים ראו להלן בדיון על המושבה גדרה‪ ,‬וכן להלן‪ ,‬הערות ‪.29–28‬‬
‫על ועידת פוקשן ברומניה‪ ,‬ראו יבנאלי‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;32–31‬קלויזנר‪ ,‬חיבת ציון‬

‫ברומניה; שרף‪ ,‬האבוקה ברומניה‪.‬‬
‫את החוברת במילואה‪ ,‬ראו אצל יבנאלי‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬בחלק השני של הכרך‪ ,‬עמ' ‪.21–3‬‬
‫עד לאירועי הסופות בנגב התלבט לילנבלום אם המקום היחיד לפתרון הבעיה היהודית הוא‬
‫בארץ־ישראל או גם במקום אחר‪ .‬מאז הפרעות הפך לתומך נלהב של רעיון ארץ־ישראל‪ .‬גם‬
‫פינסקר‪ ,‬בחוברת שכתב‪ ,‬לא מציין את ארץ־ישראל כמקום האפשרי היחיד לפתרון הבעיה‬
‫היהודית וכותב על שתי אפשרויות‪ ,‬אם אפשרי ארץ האבות מה טוב‪ ,‬ואם הדבר לא אפשרי‪,‬‬
‫אפשר יהיה לפתור את בעיית היהודים גם במקום אחר‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ,71–68‬ולפי המפתח‪.‬‬
‫בחשוון תרמ"ד מלאו למשה מונטפיורי ‪ 99‬שנים‪ .‬אז עלו רעיונות הנוגעים לחיזוק המושבות‬
‫בארץ‪ ,‬לציון יובל המאה שלו‪ ,‬ואיך לחגוג יובל זה‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.398–385‬‬
‫כחודשיים לפני שמלאו למונטפיורי מאה שנה‪ ,‬בט"ז באב תרמ"ה‪ ,‬נפטר מונטפיורי‪ ,‬ראו שם‪,‬‬