Page 265 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪250‬‬

‫אחד הנושאים המרכזיים בבנייתה של מצרים המודרנית החדשה היה קביעת קו‬
‫הגבול שלה‪ ,‬ובעיקר קביעת קו הגבול בינה לבין האימפריה העות'מאנית‪ .‬בריטניה‬
‫רצתה ששטח חצי האי סיני שייכלל במצרים יהיה גדול ככל האפשר‪ ,‬ועל כן דחקה את‬
‫הגבול לעבר ארץ־ישראל‪ .‬כך נוצר סכסוך גבול בין השלטון הבריטי לבין האימפריה‬
‫העות'מאנית‪ .‬בעקבות הלחץ הבריטי נקבע ב־‪ 1906‬קו הפרדה מנהלי‪ ,‬בין רפיח‬

‫לטאבה‪ ,‬שבעיקרו עד היום הוא קו הגבול בין ישראל למצרים‪119.‬‬
‫מדיניות זו לא הניבה שיתוק כוחני צבאי מוחלט‪ .‬בשנת ‪ 1911‬השתלטו האיטלקים‬
‫על טריפולי (לוב של היום)‪ .‬אך כל הנגיסות הרבות באימפריה העות'מאנית קרעו רק‬
‫את שוליה‪ ,‬ומצרים למשל אף הוצגה כאילו היא פוגעת בעקרון שלמותו וריבונותו‬
‫של "האדם החולה שעל הבוספורוס"‪ .‬אולם באוגוסט ‪ 1914‬התברר שאי־אפשר למנוע‬

‫מלחמה אירופית כוללת‪120.‬‬
‫בשארית המשך תקופת הממשל העות'מאני‪ ,‬עד למלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫לא פרצו מלחמות פנימיות בתוך האימפריה העות'מאנית‪ .‬פעילותן של המעצמות‬
‫התמקדה בתחום הכלכלה והתחבורה‪ .‬אלו החלו בעיקר לאחר מלחמת קרים (‪)1856‬‬
‫ביניהן בלט תחום הדואר‪ .‬בתחילה פיגר הדואר העות'מאני אחר זה של הקונסוליות‬
‫הזרות‪ ,‬ועל כן העות'מאנים השתמשו בשירותי הדואר שלהן‪ .‬רק ב־‪ 1873‬החל הדואר‬
‫העות'מאני לפעול בצורה מסודרת‪ .‬בתקופת עבד אל־חמיד גדלה מעורבות המערב‪.‬‬
‫חברות אירופיות ויזמים אירופים התחרו בקבלת זיכיונות לבניית מסילות ברזל‪ ,‬ניצול‬

‫אוצרות טבע והקמת שירותים שונים‪121.‬‬
‫לעומת השלום בחזית החיצונית‪ ,‬גבר מאוד אי־השקט בתוך המדינה העות'מאנית‬
‫והוא התבטא בהתפרצויות אלימות במקומות שונים‪ .‬נוכח התפתחויות אלה‪ ,‬והתפשטותה‬
‫של תנועת מחאה והתבדלות גם בקרב עמים מוסלמיים לא טורקיים‪ ,‬אימץ עבד אל־‬
‫חמיד מדיניות פאן־אסלאמית‪ ,‬שביקשה לחזק את זיקת המוסלמים למדינה‪ .‬לשם כך‬
‫עשה שימוש במעמדו הדתי כח'ליפה של כל העולם המוסלמי‪ ,‬קירב אנשי דת לחצרו‪,‬‬
‫טיפח מוסדות אסלאמיים‪ ,‬וכדי להקל את דרכם של עולי הרגל למכה בנה את מסילת‬
‫הברזל החיג'אזית‪ .‬כן נקט מדיניות אימפריאלית התיישבותית‪ .‬הוא החשיב את אסיה‬
‫והחל בפעילויות בכורדיסטן‪ ,‬במסופוטמיה ובארץ־ישראל‪ .‬בשולי המדבר הוחל ביישוב‬
‫נרחב של מיעוטים‪ ,‬בעיקר צ'רקסים ותורכמנים‪ ,‬שיושבו בעבר הירדן‪ .‬לבדווים במדבר‬
‫הסורי ובאדמות עבר הירדן ניתנו תמריצים כדי שיעברו להתיישבות קבע‪ .‬כך הוקם‬

‫‪ 119‬על קו גבול זה ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ .290–287‬שם גם על סכסוך טאבה ב־‪1906‬‬
‫והשפעתו על הלאומיות המצרית‪ .‬כן ראו הד‪ ,‬מפרץ אילת‪ .‬על גבולות ארץ־ישראל שנקבעו‬

‫בזמנו של הרברט סמואל‪ ,‬ראו להלן‪ ,‬בפרק השמיני‪ ,‬וראו שם גם המקורות‪ ,‬הערה ‪.109‬‬
‫‪ 1 20‬ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬יחידה ‪ .9‬על מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כיבושים והבטחות‪ ,‬ראו שם‪,‬‬

‫עמ' ‪ ,13–12‬וההפניות שם‪.‬‬
‫‪ 1 21‬על התפתחות שירותי הדואר‪ ,‬כולל הטלגרף‪ ,‬קווי הרכבות‪ ,‬בניית המסילה החיג'אזית‪,‬‬
‫ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ג‪ ,‬עמ' ‪ .356–353‬שם גם על התחבורה והתקשורת באימפריה‬

‫העות'מאנית‪ ,‬בתקופת עבד אל־חמיד‪.‬‬