Page 268 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪253 1‬‬

‫והיא עמדה ביסוד ההגבלות והאיסורים שהטילו על עלייתם והתיישבותם של יהודים‬
‫בארץ‪ 127.‬גם פניותיהם של דוד וולפסון‪ ,‬נחום סוקולוב ומקס נורדאו‪ ,‬לאחר מותו של‬

‫הרצל‪ ,‬לא שינו את עמדת העות'מאנים בנושא זה‪128.‬‬
‫ההתנגדות העות'מאנית לציונות ולהתיישבות‪ ,‬שראשיתה עוד בתקופת עבד‬
‫אל־חמיד‪ ,‬באה לידי ביטוי רחב למדי גם בפיהם של דוברים עות'מאנים לאחר‬
‫מהפכת "הטורקים הצעירים"‪ .‬מבחינת נושא הסכסוך היהודי‪-‬ערבי‪ ,‬יש המחלקים‬
‫את זמן העלייה הראשונה לשלוש תקופות משנה‪( :‬א) עיקר זמן העלייה הראשונה‪,‬‬
‫‪( ;1896–1882‬ב) תקופת הציונות ההרצליאנית (‪ )1896‬עד מהפכת הטורקים הצעירים‬
‫(‪( ;)1908‬ג) תקופת שלטון הטורקים הצעירים (‪ )1908‬עד לכיבוש הבריטי של הארץ‬

‫(‪129.)1918–1917‬‬
‫לסיכום אפשר לומר שבמשך כל תקופת שלטונו של עבד אל־חמיד‪ ,‬המשיך השלטון‬
‫העות'מאני להטיל הגבלות על כניסתם של יהודים בנמלי הארץ‪ .‬צעדים אלה לוו‬
‫מדי פעם גם באיסורים על רכישות קרקע ובהכבדות מסוגים שונים על ההתיישבות‪.‬‬
‫הממשלות הזרות ונציגיהן בארץ — הקונסולים — מחו נמרצות נגד ההגבלות‬
‫והאיסורים בטענה שהם מנוגדים לחוקי הקפיטולציות‪ .‬מדי פעם נאלצה הממשלה‬
‫העות'מאנית לערוך שינויים בתקנות‪ .‬כך גם היה בסוף שנות השמונים ובראשית שנות‬
‫התשעים‪ .‬בשנת ‪ ,1900‬לאחר לחץ כבד מצד המעצמות‪ ,‬נתקבל הסדר שהייתה בו‬
‫הקלה מסוימת‪ .‬ליהודים‪ ,‬נתיני מעצמות זרות‪ ,‬הותר לשהות בארץ שלושה חודשים‬
‫(במקום שלושים יום לפני כן)‪ .‬על מנת להבטיח את היציאה מן הארץ בתום התקופה‬
‫היה על היהודים להפקיד את דרכונם בנמל ולקבל בתמורה אשרת שהייה ("הפתקה‬
‫האדומה" בפי העולים)‪ .‬עם זאת אכיפת הסדר זה‪ ,‬כהסדרים שלפניו‪ ,‬הייתה לקויה ולא‬
‫מנעה מהיהודים שביקשו להתיישב בארץ לעשות זאת‪ .‬חוסר היעילות וקבלת שוחד‬
‫רווחו מאוד‪ ,‬והעולים קיבלו סיוע יעיל בעקיפת התקנות מנציגי מדינותיהם‪ .‬נטיית לבו‬
‫של מושל זה או אחר היה בכוחה להקל את דרכם‪ ,‬וגם השלטונות העות'מאניים לא‬

‫הקפידו תמיד ביישום ההגבלות‪130.‬‬

‫‪ 127‬ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ד‪ ,‬עמ' ‪ .296–290‬על עבד אל־חמיד השני‪ ,‬הטורקים הצעירים והציונות‪,‬‬
‫על הניסיונות לנצל את המיקום של המשרד הציוני באיסטנבול‪ ,‬בראשות ויקטור יעקבסון‪ ,‬כדי‬
‫ליצור קשרים עם הערבים ראו כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪ .91–89‬שם גם על עדות‬
‫אשר ספיר‪ ,‬שהיה קשור למוסד זה‪ ,‬בפני "ועדת פיל" (‪ )1937‬שנתפרסמה כחוברת‪" :‬אחדות‬

‫או חלוקה"‪ ,‬ראו שם הקדמת דוד ילין‪ ,‬והפניה למקורות‪.‬‬
‫‪ 1 28‬בנושא זה ראו בדיון על הרצל ועל אישים ציונים אחרים לעיל ולהלן‪.‬‬
‫‪ 129‬חלוקה זו מציעים אסף‪ ,‬בין ערבים ליהודים‪ ,‬עמ' ‪ ;120–9‬בארי‪ ,‬ראשית הסכסוך‪ ,‬עמ' ‪.83–72‬‬
‫יש גם חלוקות אחרות‪ :‬התקופה הראשונה עד ‪ ,1908‬פרוץ מהפכת הטורקים הצעירים; השנייה‪,‬‬
‫מפרוץ המהפכה עד סוף ‪ ;1909‬השלישית‪ ,‬מראשית ‪ 1910‬עד מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בעניין זה ראו פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינאית; גורני‪ ,‬תודעת העימות היהודי–ערבי‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .107‬על ארבע השקפות של הסכסוך מההיבט היהודי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;113–72‬הנ"ל‪ ,‬השאלה‬

‫הערבית; הנ"ל‪ ,‬היישוב החדש‪.‬‬
‫‪ 1 30‬קושניר‪ ,‬מושל‪ .‬ספר על מושלה של ירושלים‪ ,‬עלי אכרם ביי‪ ,‬בשנים ‪ .1908–1906‬שם מסמכים‬