Page 266 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 266

‫תקופת העלייה הראשונה ‪1904–1882‬‏ ‪251‬‬

‫ב־‪ ,1900‬בדרום ארץ־ישראל‪ ,‬מרכז עירוני־אדמיניסטרטיבי בבאר שבע‪ .‬הממשלה‬
‫העות'מאנית יישבה את חורבות ג'רש‪ ,‬רבת עמון‪ ,‬בית שאן וקיסריה‪ ,‬שיושבה בבוסנים‬
‫מוסלמים‪ .‬הצ'רקסים הקימו את כפר קמה בגליל התחתון ואת ריחניה בגליל העליון‪.‬‬
‫בערים הוקמו מבני ציבור ומסגדים‪ ,‬סמל לסמכות אימפריאלית‪ .‬כך נבנו בירושלים‬

           ‫המגדל והשעון שמעל שער יפו‪ ,‬וגם ביפו ובעכו נבנו מגדלי שעון דומים‪.‬‬
‫עיקר דאגתם של השלטונות העות'מאניים בארץ־ישראל‪ ,‬בשלהי תקופת האימפריה‬
‫שלהם‪ ,‬היה נתון להבטחת שלטונם בארץ מול כל הסכנות שארבו להם מחוץ ומבית‪.‬‬
‫בצד הסכנות שנשקפו ממעצמות המערב‪ ,‬שרצו להשתלט על הארץ‪ ,‬עלו גם סכנות‬
‫מבית‪ ,‬רגשות בדלנות גוברים בקרב ערביי סוריה וארץ־ישראל‪ ,‬שלא היו שבעי רצון‬
‫ממעשיו וממחדליו של השלטון העות'מאני ונתפסו להשפעה של רעיונות לאומיים‪.‬‬
‫בתקופת עבד אל־חמיד עדיין מועטים היו גילויים של רגשות אלה‪ ,‬הן בשל ידו הקשה‬
‫של המשטר הן בשל המדיניות הפאן־אסלאמית‪ ,‬שסייעה לשמור על נאמנותה של רוב‬

                                                             ‫האוכלוסייה המוסלמית‪122.‬‬

‫היישוב הציוני החדש שקם בארץ‪ ,‬ותנועת התחייה הלאומית היהודית שהביאה אותו‪,‬‬
‫הציבו בעיה חדשה בפני השלטון העות'מאני‪ .‬עד לתחילתה של העלייה הראשונה‬
‫הכירו השלטונות העות'מאניים בארץ בעיקר בשני סוגים של יהודים‪ :‬בני הקהילה‬
‫הספרדית (בצירוף כמה עדות מזרח אחרות) ובני היישוב הישן האשכנזי‪ .‬רוב בני‬
‫הקהילה הספרדית היו נתינים עות'מאניים‪ ,‬הכפופים לחוקיה של המדינה‪ ,‬והם נהנו‬
‫משוויון זכויות שהוענקו ללא־מוסלמים בקיסרות‪ .‬הקהילה הספרדית בארץ הייתה‬
‫חלק מן העדה (מילת) היהודית הרשמית‪ ,‬והיא כוננה את מוסדותיה‪ ,‬ובהם מוסד הרב‬
‫הראשי (חכם באשי)‪ ,‬באופן דומה לשאר העדות באימפריה‪ .‬הקהילה הספרדית ייצגה‬
‫את כלל היישוב היהודי בפני השלטון‪ ,‬ולעומתם רבים מבני היישוב הישן האשכנזי‬
‫היו נתינים זרים בחסות מעצמה זו או אחרת‪ .‬לקהילות האשכנזיות לא היה שום‬
‫מעמד רשמי מוכר‪ ,‬אך בפועל גם הן נהנו מאוטונומיה רחבה ואף היו להם קשרים‬
‫משלהן עם השלטונות‪ .‬השלטונות לא ראו בעין טובה את החסות הזרה‪ ,‬אולם הכירו‬
‫בעובדה שעיקר מעייניו של הציבור האשכנזי הוא קיום חייו הדתיים‪ .‬גם לאשכנזים‬
‫וגם לספרדים לא היו שאיפות פוליטיות בולטות‪ ,‬ועל כן השלטונות לא ראו בהם‬

                                                                          ‫איום ממשי‪123.‬‬
‫אך הציונות הייתה חשודה בעיניהם‪ .‬ראשיתן של ההגבלות העות'מאניות על העלייה‬
‫החלו בתקופת העלייה הראשונה‪ 124.‬באמצעות נציגיה בבירות אירופה הייתה הממשלה‬

‫‪ 	122‬על תדמיתו של עבד אל־חמיד בהיסטוריוגרפיה המערבית והטורקית‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה‬
‫ד‪ ,‬עמ' ‪ .298–296‬היום נוטים לקבל את פעולותיו של עבד אל־חמיד ביתר אהדה וככורח‬

                                                                   ‫פרגמטי של הזמן שבו שלט‪.‬‬
‫‪ 	123‬על גידול היישוב הישן בארץ־ישראל‪ ,‬ועל ההבדל בינו לבין יישובי העלייה הראשונה של‬

                                                  ‫אגודות חובבי ציון‪ ,‬ראו לעיל בפרק הרביעי‪.‬‬
‫‪ 	124‬על איסורי עלייה לארץ עם תחילת העלייה הראשונה ב־‪ ,1882‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪,‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271