Page 28 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 28
ראשית העת החדשה בארץ־ישראל מאימתי? 13
סואץ( ;1869–1856 ,ה) התמורות בתחבורה ,חדירת המערב ,ההתיישבות המילנריסטית
והטמפלרית.1882–1869 ,
המשך שלטון הפחות (הפאשות) העות'מאני הקודם1831–1799 ,
שלב המשנה הראשון של השלטון העות'מאני בארץ במאה התשע עשרה הוא מפלישת
נפוליאון ועד למועד הכיבוש של ארץ־ישראל וסוריה כולה בידי מוחמד עלי ,מייסדה
של מצרים המודרנית .כיבוש זה הביא למפנה חשוב נוסף בתולדותיה של הארץ.
שלב משנה זה דומה מאוד באופיו לתקופת השלטון העות'מאני ,כפי שהיה במאות
קודמות בארץ .מבחינה אדמיניסטרטיבית ,בראשית המאה התשע עשרה הייתה ארץ־
ישראל מחולקת בין שתי פרובינציות עות'מאניות ,שנקראו פאשאליקים או וילאייתים.
גבולותיהן של הפרובינציות השתנו בהתאם לכוחם הצבאי של מושליהן ,אך בקווים
כלליים היו תחומיהן כדלהלן( :א) אזור ההרים מצפון לשכם עד דרום לחברון היה
שייך לפרובינציה של דמשק; (ב) הגליל ואזור מישור החוף היה שייך לפרובינציה של
צידון; (ג) רובו של הנגב באותה תקופה היה שייך לפרובינציה של חג'אז עד ,1908
ואז הועבר לווילאיית של סוריה א־שאמס (דמשק) .בפרובינציות עצמן ראו הפחות את
עיקר תפקידם בגביית מסים ,ויותר מששימשו צבאותיהם לשמירת הסדר והביטחון ,הם
שימשו להטלת אימה על האוכלוסייה לצורך גביית מסים .באין ביטחון היו הבדווים
פושטים על האזורים המיושבים ושודדים ובוזזים את כפרי שכניהם .ליישובי הפלחים
היה ארגון פנימי לצורכי הגנה עצמית .הארגון הושתת על יסוד האיגודים השבטיים,
ששורשם היה נעוץ עוד בתקופת הכיבוש הערבי של סוריה וארץ־ישראל .תושבי הארץ
נתחלקו לשני איגודים :ה"קייסים" (האיגוד הצפוני) וה"ימנים" (האיגוד הדרומי) .אף
על פי שהאיגודים האלה נתרוקנו זה מכבר מכל משמעות אתנית וגאוגרפית ,התושבים
הוסיפו להיקרא על שם האיגוד שהשתייכו לו בעבר .פעמים רבות הסכסוכים האזורים
המיושבים היו על רקע גאולת דם ,שהיו בחזקת תופעה של קבע בחברה הכפרית של
ארץ־ישראל במאה התשע עשרה ,לבשו אף צורה של מלחמה ,אבל רק לעתים רחוקות
פעלו הפחות להשלטת השקט שנתערער בשל מלחמות אלה18.
כבר במאה השמונה עשרה נעשתה העיר עכו בירת הפרובינציה של כל פלך
צידון .בשנת 1775עלה לשלטון בעכו הפחה אחמד ג'זאר .פחה זה הדף את נפוליאון
בעת ניסיונו לכבוש את עכו ב־ .1799אז עלה מעמדו מאוד בעיני התושבים הערבים
המקומיים ,כשם שעלה בעיני טורקיה ומדינות אירופה .דרך חייו של ג'זאר פחה
הייתה יוצאת דופן מכמה בחינות ,אך יש בה כדי להבליט את היחסים בין הפחות
של ארץ־ישראל לבין האוכלוסייה המקומית מצד אחד ,ובינן לבין "השער העליון"
העות'מאני שנמצא בקושטא (איסטנבול) מצד אחר .ג'זאר פחה לא כפר בזיקתו לשער
העליון ,ואף שילם את המס לשליטו בקושטא ,אך בתחום שלטונו נהג כשליט ריבוני:
הוא הקים צבא פרטי משלו ,בנה צי משלו ,הטיל מסים ותשלומי מכס כרצונו ואף
1 8ארליך ,מבוא ,חטיבה א .סיכום מצב האזור בסוף המאה השמונה עשרה ,ראו שם ,עמ' .81
