Page 25 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 25

‫פרק ראשון‬                                                                                      ‫‪10‬‬

‫אידאולוגיה יהודית‪ 13.‬חוקרים אחרים רואים בעלייה לארץ־ישראל של תלמידי הגר"א‬
‫(הגאון ר' אליהו) מווילנה‪ ,‬הידועים גם בכינוים "הפרושים" או "המתנגדים" (שפרשו‬
‫והתנגדו לחסידות)‪ ,‬בראשית המאה התשע עשרה‪ ,‬את ראשית העת החדשה‪ .‬שכן הם‬
‫מוצאים בעלייה זו דווקא רעיונות חדשים‪ ,‬ובהם גם רעיונות משיחיים בעלי תנופה‬
‫גדולה‪ ,‬שגרמו להמשך עלייה של יהודים לארץ־ישראל ואפילו במספרים גדולים‪.‬‬
‫העולים הגיעו לירושלים ויצרו יישוב יהודי שנקרא אחר כך "היישוב הישן"‪ ,‬ועל כן‬

                                ‫יש לראות בעלייתם את ראשית העת החדשה בארץ‪14.‬‬
‫אך רבים מחוקרי תולדות עם ישראל לא מקבלים גישות אלה ורואים בעלייה‬
‫החסידית לארץ־ישראל ובעליית תלמידי הגר"א עליות דתיות ביסודן‪ ,‬הדומות לעליות‬
‫יהודיות קודמות לארץ הקדושה‪ ,‬על הסממנים המיוחדים להן‪ ,‬אבל ללא רעיונות‬
‫יהודיים ציוניים חדשים היכולים ללמד על תקופה היסטורית חדשה בארץ‪ .‬חוקרים‬
‫אלה רואים את ראשית העת החדשה בארץ־ישראל רק בתחילת "העלייה הראשונה"‪,‬‬
‫בראשית שנות השמונים של המאה התשע עשרה‪ .‬שכן לדעתם רק אצל אנשי עלייה‬
‫זו אנו מוצאים רעיונות לאומיים לעלייה לארץ‪ ,‬רעיונות שעדיין לא היו מצויים אצל‬
‫כל העליות היהודיות שקדמו לה‪ ,‬והונעו מזיקה ומקשר יהודי דתי לארץ האבות‪ .‬יש‬
‫אף חוקרים יהודים המרחיקים לכת ורואים רק בהקמת התנועה הציונית המדינית‬
‫של בנימין זאב הרצל (‪ ,)1896‬או אף בעלייה השנייה (שהייתה עלייה אידאולוגית‪,‬‬
‫חילונית בחלקה)‪ ,‬את ראשיתה של התנועה הציונית המודרנית‪ .‬שכן לדעתם גם אנשי‬
‫העלייה הראשונה‪ ,‬פרט לקומץ מהם‪ ,‬אף שהקימו מושבות ועסקו בחקלאות‪ ,‬היו ברובם‬
‫אנשים דתיים‪ ,‬והגורמים העיקריים לעלייתם ארצה היו מניעים דתיים ורדיפות בארצות‬

                                                                               ‫מוצאם‪15.‬‬

‫דומה כי שלוש ההשקפות שהזכרתי לעיל‪ ,‬הנוגעות לראשיתה של העת החדשה בארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬נובעות מהשוני בתחומי הלימוד של החוקרים העוסקים בארץ־ישראל‪ ,‬כל‬
‫אחד בהתאם לתחום עניינו המחקרי‪ .‬חוקרי ארץ־ישראל‪ ,‬העוסקים בחקר התמורות‬
‫המודרניות שהחלו מתרחשות בעולם המערבי המתקדם‪ ,‬מנסים למצוא מתי החלו‬
‫תמורות אלה להתרחש גם במזרח התיכון‪ ,‬ובכלל זה בארץ־ישראל‪ .‬בעבורם פלישת‬
‫נפוליאון לארץ־ישראל‪ ,‬חדירת המעצמות המערביות‪ ,‬הקמת הקונסוליות הזרות בארץ‪,‬‬
‫התפתחות הדואר‪ ,‬הטלגרף‪ ,‬התחבורה הימית והתחבורה היבשתית‪ ,‬הרכבת‪ ,‬הרפואה‪,‬‬

‫דעה זו מוצגת בפירוט בספרו של אליאב‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬במבוא עמ' יב–יג‪ ,‬ועל עליות החסידים‪,‬‬             ‫‪1	 3‬‬
                                                                         ‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪  .84–75‬‬
                                                                                               ‫‪1	 4‬‬
           ‫דעה זו מובעת למשל בספריו של מורגנשטרן‪ ,‬השיבה לירושלים; הנ"ל‪ ,‬משיחיות‪.‬‬               ‫‪1	 5‬‬
‫בסמינר מחקרי‪ ,‬שנערך לפני שנים רבות באוניברסיטה העברית בהנחייתו של פרופ' שמואל‬
‫אטינגר‪ ,‬מהוגיה החשובים של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬הפתיע אטינגר את משתתפי הסמינר‬
‫בהביעו את הדעה כי אולי יש לראות בעלייה השנייה דווקא את ראשיתה של העת החדשה‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬שכן רק עלייה זו הייתה שונה במהותה ובאידאולוגיה שלה מכל העליות‬

                                                                          ‫היהודיות שקדמו לה‪.‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30