Page 22 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ראשית העת החדשה בארץ־ישראל מאימתי? ‪7‬‬
‫בני עשירים ובני אצולה מאירופה החלו גם הם מגיעים למזרח‪ ,‬ומצרים והפירמידות‬

‫שבתוכה שימשו להם למוקד‪4.‬‬
‫רעיון מעניין‪ ,‬שעלה בזמן שהייתו של נפוליאון במצרים‪ ,‬היה חפירתה של תעלת‬
‫מים שתהפוך את המעבר היבשתי בין הים התיכון למפרץ סואץ למעבר ימי ועל‬
‫ידי כך ישתנה לחלוטין החיבור בין אירופה להודו ולמזרח הרחוק כולו‪ .‬אלא שחיל‬
‫המהנדסים והגאוגרפים‪ ,‬שעליו הוטל לבדוק ולתכנן מעבר זה‪ ,‬שגה שגיאה קשה‪ .‬לפי‬
‫המדידות שמדד יצא שיש הבדל ניכר בין גובה פני המים בים התיכון לגובה פני המים‬
‫במפרץ סואץ‪ ,‬במידה כזו שאם תיחפר תעלת חיבור בין שני הימים עלולים המים‬

‫לפרוץ ולכסות את דלתת הנילוס ואף לסכן את העיר קהיר עצמה‪5.‬‬
‫ייתכן שמסקנה זו הייתה אחד השיקולים של נפוליאון בפלישתו לארץ־ישראל‪.‬‬
‫מטרתו הייתה לבדוק דרך אחרת לחיבור הים התיכון לנהר פרת‪ ,‬דרך שתוכל לשמש‬
‫תחליף להגעה להודו ולמזרח‪ .‬אפשרות חפירת תעלת סואץ הפך להיות אחד הנושאים‬
‫הלוהטים בוויכוחים בין מהנדסי העולם בעשרות השנים הראשונות של המאה התשע‬
‫עשרה‪ ,‬עד שהמהנדס הנודע פ"ר צ'יסני הוכיח במדידות שערך בעצמו את טעותם‬
‫של מהנדסי נפוליאון‪ ,‬והבהיר‪ ,‬את מה שידוע היום לכול‪ ,‬כי פני הימים בכל העולם‬
‫הם באותו הגובה וכי חיבור תעלת מים בין הים התיכון לים סואץ לא יגרום לסכנת‬
‫הצפה‪ .‬בעקבות זאת הוחל בתכניות מעשיות לבניית התעלה‪ .‬העבודות החלו ב־‪1859‬‬
‫ונמשכו עשר שנים‪ .‬על החפירה ניצח המהנדס הצרפתי פרדינאן דה לספס‪ .‬בטקס‬
‫הפתיחה של התעלה לא שכח דה לספס לציין את תרומתו החשובה של צ'יסני לבנייתה‬

‫של התעלה‪6.‬‬
‫השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא האם פלישת נפוליאון לאזור ארץ־ישראל‬
‫אכן מציינת את ראשית העת החדשה גם בשטח ארץ־ישראל‪ ,‬או שמא תחילתה של עת‬
‫זו בארץ החלה רק בפלישת מוחמד עלי אליה‪ ,‬שלושים שנה מאוחר יותר‪ .‬יש הטוענים‬
‫אף כי נפוליאון בפלישתו לארץ רק רדף אחרי כוחות מצריים שלחמו נגד פלישתו‪,‬‬
‫ונסוגו בחלקם לארץ‪ ,‬ושאף להגיע לאיסטנבול לצורך הכנעתה של טורקיה וממנה‬
‫לשוב לאירופה‪ .‬חשוב גם לזכור כי לאחר פלישתו של נפוליאון למצרים‪ ,‬בספטמבר‬
‫‪ ,1798‬הכריזה טורקיה מלחמה על צרפת ואף ביקשה את עזרתה של בריטניה בעניין‬

‫בן־אריה‪ ,‬צייריה וציוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,38–36‬והמקורות שם‪ .‬וראו שם גם על ציור השער של ספרנו‪,‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫נפוליאון ומגפת הדבר ביפו‪ ,‬עמ' ‪.28 ,25-24‬‬ ‫ ‪5‬‬

‫אילת‪ ,‬נתיביה‪ ,‬עמ' ‪ .51–50‬מפתיעה העובדה שמהנדסי נפוליאון שגו שגיאה קשה כל כך‪ ,‬אבל‬ ‫ ‪6‬‬
‫עלינו לזכור כי הידע הגאוגרפי של המזרח התיכון היה אפסי כמעט באותם ימים‪ .‬היו חסרים‬
‫פרטים רבים בנושא זה על ארץ־ישראל‪ ,‬כמו אי־ידיעת הגובה הטופוגרפי של ים המלח‪ ,‬שהוא‬
‫מתחת לגובה פני הים התיכון‪ ,‬וכן עוד עובדות רבות בתחומים גאוגרפיים והיסטוריים‪ ,‬ראו‬

‫בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬מבוא‪.‬‬
‫אילת‪ ,‬נתיביה‪ ,‬עמ' ‪ .51–50‬על צ'יסני ראו במפורט בספרו של גורן‪ ,‬גובה ים המלח‪ ,‬בעיקר‬
‫עמ' ‪ .44–43‬על ניסיונו של נפוליאון לכריית תעלת סואץ והמחשבה הצרפתית בנדון מאז לואי‬

‫ה־‪ 14‬ועד פלישת נפוליאון‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה א‪ ,‬עמ' ‪.218–217 ,192–191‬‬