Page 32 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 32

‫ראשית העת החדשה בארץ־ישראל מאימתי? ‪17‬‬
‫של המועצות העירוניות‪ .‬העדה המוסלמית לא שבעה נחת בתקופת השלטון המצרי‪.‬‬
‫לראשונה מזה מאות שנים הובאה הארץ בעולו של משטר ריכוזי חזק שמוקדיו היו‬
‫בדמשק ובקהיר‪ .‬סדר וביטחון הושלטו בה ביד ברזל‪ ,‬ועל תושביה המוסלמים נכפו‬
‫גיוס חובה ופירוק נשק‪ .‬המנהיגות המוסלמית־הדתית הוחלשה‪ ,‬עקב הפקעת חלק ניכר‬
‫מסמכויותיה המשפטיות והציבוריות והפסקת התשלומים שקיבלה קודם לכן מהמנזרים‪,‬‬

                                            ‫מהעדות הנוצריות ומהקהילות היהודיות‪24.‬‬
‫לעומת זאת השתפר מאוד מעמד הנוצרים והיהודים בתקופת השלטון המצרי‪.‬‬
‫השלטון היה ליברלי יותר מן השלטון העות'מאני‪ ,‬ובימים ההם היה נתון להשפעת‬
‫מעצמות אירופה‪ ,‬ולפיכך הקל על המיעוטים הנוצריים והיהודיים בארץ ובעיקר‬
‫בירושלים‪ .‬בתקופת השלטון המצרי הורשו הנוצרים לתקן את מקומות התפילה שלהם‬
‫ולבנות מבנים חדשים‪ .‬ניתנה גישה חופשית יותר לכנסיית הקבר ולשאר המקומות‬
‫הקדושים‪ ,‬והוקלו מעט ההגבלות על פעילות מיסיונרית‪ .‬מבחינות רבות הושווה מעמד‬
‫הנוצרים לזה של המוסלמים‪ .‬הוענקה להם נציגות במועצה המייעצת של העיר‪ ,‬לצד‬
‫נציגים מוסלמים‪ ,‬והם החלו לקבל גם משרות ממשלתיות וכלכליות‪ .‬גם כלפי היהודים‬
‫חלה ליברליזציה ניכרת‪ .‬ליהודים הותר לשפץ ולשקם בתי כנסת‪ ,‬דבר שהיה אסור‬
‫קודם לכן‪ ,‬להתפלל ליד הכותל המערבי בלי להיזקק לאישור מיוחד‪ ,‬וכן נוצרו תנאים‬

             ‫נוחים בהרבה למגורים ולהתנחלות בירושלים ובמקומות נוספים בארץ‪25.‬‬
‫השלטון המצרי היה שלטון חזק בהרבה מקודמו‪ .‬הוא אכף משטר וסדר על הארץ‪,‬‬
‫השוד בדרכים פסק‪ ,‬והביטחון הכללי בארץ גבר‪ .‬מספר המבקרים והנוסעים מאירופה‬
‫גדל‪ ,‬והתעצמה תנועת העלייה לארץ הקדושה‪ .‬הבדווים רוסנו בכל הארץ‪ ,‬ובאזור עמק‬
‫הירדן נעשו כמה ניסיונות להעבירם להתיישבות קבע‪ .‬פחד השליט המצרי נפל עליהם‪,‬‬
‫והוא אף זכה לכינוי "הבולדוג ממצרים"‪ .‬השלטון המצרי ניסה לקדם מודרניזציה‬
‫בארץ‪ .‬הוא הכניס ארצה טחנות רוח‪ ,‬גידולים חקלאיים חדשים‪ ,‬כמו כותנה למשל‪,‬‬
‫ניסה לייבש את ימת החולה והביא לערים שיטות בנייה חדשות‪ .‬אולם השלטון הסדיר‪,‬‬
‫היעיל והמאורגן החל גם להעיק על תושבי הארץ‪ :‬קשה היה להתחמק מתשלום מסים‪,‬‬
‫שכן פחת מספרם של מקבלי השוחד; אנשי דת מוסלמים ראו בעין רעה את יחסו‬
‫האוהד של איברהים פחה לנוצרים; אישי ציבור הורחקו ממעמדם הרשמי; מהבדווים‬
‫נבצר לפשוט ולשדוד; על הפלאחים הוטלה חובת השירות הצבאי — כל אלה חברו‬
‫יחד נגד שלטונו של השליט המצרי ופרצו מרידות באזורי ההרים‪ .‬בשנת ‪1834‬‬
‫התפשטה התקוממות גלויה ורחבת ממדים הידועה בשם "מרד הפלאחים"‪ .‬המורדים‬
‫כבשו את טבריה וצפת‪ ,‬ושמו מצור על ירושלים‪ ,‬עכו ויפו‪ .‬המתקוממים הצליחו‬
‫לחדור לירושלים דרך תעלת מים תת־קרקעית עתיקה ועזובה‪ ,‬והשתלטו על העיר חוץ‬
‫ממצודת העיר (מצודת דוד)‪ .‬בראשית המרד לא היה איברהים פחה בעיר‪ .‬הוא גייס‬

    ‫על מוחמד עלי ופעלו בסוריה‪ ,‬ראו במפורט הופמן‪ ,‬מוחמד עלי; שמיר‪ ,‬השלטון המצרי‪.‬‬        ‫‪	24‬‬
‫על פעילות מוחמד עלי בארץ־ישראל ובירושלים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪,61–59‬‬         ‫‪2	 5‬‬
‫לפי בן־צבי‪ ,‬ארץ־ישראל ויישובה‪ ,‬עמ' ‪ .348–344‬וראו גם בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬

                                          ‫‪ ,134–130‬והמקורות שם‪ ,‬ולפי המפתח בסוף הספר‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37