Page 36 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ראשית העת החדשה בארץ־ישראל מאימתי? ‪21‬‬
‫ולהטביע את חותמו על סביבתו — מעמד הקונסולים‪ .‬מעמד זה החל מתבצר ומתחזק‬
‫והיה נכון לקבל הוראות אך ורק מממשלתו‪ .‬במקום מושבה הייתה הנציגות כמעין‬

‫ממשלה בזעיר אנפין‪33.‬‬
‫בד בבד עם עליית כוחן של הנציגויות הזרות עלה משקלן של העדות הנוצריות‬
‫בחיי ארץ־ישראל‪ .‬התחרות ביניהן גברה והן נזקקו לתמיכת המעצמות האירופיות‪ .‬אז‬
‫התאשרה מחדש גם חוקת הקפיטולציות כשב־‪ 1842‬נזכר לפתע הממונה על השגרירות‬
‫הצרפתית בקושטא בחוזה הקפיטולציות מ־‪ 1740‬ותבע בשם ממשלתו את הזכות‬
‫לתקן את הכיפה בכנסיית הקבר‪ ,‬וזאת לאחר שהעדה היוונית־אורתודוקסית קיבלה‬
‫פירמאן מתאים לעשות בדק בית במקום זה על חשבונה‪ .‬לטענת צרפת כי הכנסייה‬
‫שייכת לנזירים הלטינים‪ ,‬השיב השער העליון כי הכנסייה היא נחלת כלל הנוצרים‪.‬‬
‫משנאלצו לסגת מתביעתם הסתפקו הצרפתים במינוי קונסול משלהם בירושלים‬
‫(‪ ,)1843‬אך מאז הוחל השימוש מחדש בחוקת הקפיטולציות‪ ,‬שסייעה לאפשרות‬
‫שמירת זכות קיום נתינות זרה בארץ‪ .‬מעת זו לערך גברה מאוד ההתעניינות הבין־‬
‫לאומית בירושלים‪ ,‬והמתיחות בין העדות הנוצריות הלכה וגברה‪ .‬מאחורי הכנסייה‬
‫היוונית־אורתודוקסית התייצבה עתה רוסיה‪ ,‬ומאחורי הכנסייה הקתולית התייצבו צרפת‬
‫ומדינות קתוליות נוספות כמו ספרד ואיטליה‪ .‬הכנסייה הפרוטסטנטית החלה אף היא‬
‫להתבסס בארץ‪ ,‬ומאחוריה עמדו בריטניה‪ ,‬פרוסיה הלותרנית ועוד מדינות‪ .‬הפעילות‬
‫המיסיונרית (הפרוטסטנטית והקתולית) התעצמה‪ ,‬ומספר המיסיונרים בארץ הלך‬

‫וגדל‪34.‬‬
‫בשנת ‪ 1853‬הגיעה לשיאה המתיחות בין המעצמות התומכות בכנסיות הנוצריות‬
‫בארץ והגורם האחרון לפרוץ מלחמת קרים (‪" .)1856–1853‬הקש ששבר את גב הגמל"‬
‫היה הוויכוח בין הכנסייה היוונית־אורתודוקסית לכנסייה הלטינית (הקתולית) על‬
‫החזקת "קפלת האבוס" בבית לחם‪ ,‬מקום הולדתו של ישו לפי המסורת הנוצרית‪.‬‬
‫מאחורי הכנסייה היוונית־אורתודוקסית התייצבה רוסיה‪ ,‬ומאחורי הכנסייה הלטינית‬
‫צרפת‪ .‬בעקבות כך עלה איום רוסי על הקיסרות העות'מאנית‪ .‬אנגליה וצרפת יצאו‬
‫להגנתה‪ ,‬ואז פרצה מלחמה בת שלוש שנים‪ 35.‬מלחמה זו אימתה את דברי הקומודור‬

‫על הקונסוליות בירושלים ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬לפי המפתח‪ :‬קונסוליות‪ ,‬קונסולים‪.‬‬ ‫‪ 33‬‬
‫פירוט גם פין‪ ,‬עתות סופה‪ ,‬עמ' ‪ .62–52‬וראו גם‪ ,‬אליאב‪ ,‬מבחר תעודות מהקונסוליה‬ ‫‪3 4‬‬
‫‪3 5‬‬
‫הבריטית‪.‬‬
‫על הפעילות המיסיונרית הגדולה בירושלים‪ ,‬הפרוטסטנטית והקתולית‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי‬
‫תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .304–219‬על הקפיטולציות ראו סקירה היסטורית אצל בן־צבי‪ ,‬ארץ־ישראל‬
‫ויישובה‪ ,‬עמ' ‪ ,136–123‬והמקורות שם‪ .‬על המאה התשע עשרה‪ ,‬ראו במיוחד עמ' ‪,333 ,136‬‬

‫‪ .336‬וראו גם מעוז‪ ,‬הרפורמות העות'מאניות‪.‬‬
‫על הסיבות למלחמת קרים וגם על חלקה של כנסיית המולד במלחמה ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪,‬‬
‫חטיבה ג‪ ,238–234 ,209–207 ,‬שם גם עמ' ‪ .28–24‬שם גם על סוף המלחמה‪ ,‬על מותו של‬
‫ניקולאי הצאר הרוסי‪ ,‬במרס ‪ ,1855‬על עליית אלכסנדר השני ונפילת מבצר סבסטופול ב־‪1‬‬
‫בפברואר ‪ ,1856‬ועל כניעת הרוסים ב־‪ 25‬בפברואר‪ .‬אז הוחל המשא ומתן שנחתם בפריס‬