Page 38 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 38

‫ראשית העת החדשה בארץ־ישראל מאימתי? ‪23‬‬
‫אולם ככל שגברה תלותו של השלטון העות'מאני במעצמות אירופה ומשטר‬
‫הקפיטולציות הלך והתבסס‪ ,‬מצבם של המיעוטים נעשה נוח יותר‪ ,‬שכן המעצמות‬
‫ניצלו את זכויות השיפוט וההגנה שניתנו להם על נתיניהם ברחבי האימפריה וכל‬
‫פגיעה בנתין זר גררה אחריה התערבות תקיפה מצד מייצגו‪ ,‬הקונסול‪ ,‬שהקפיד לבל‬
‫תיפגע יוקרת מדינתו‪ .‬לא לחינם רבו המבקשים את חסות הקונסולים הזרים‪ ,‬ואלפים‬
‫מבני העדות הנוצריות ובני המיעוט היהודי בארץ הפכו להיות אנשי חסותם של נציגי‬
‫המדינות הזרות‪ :‬הבריטים‪ ,‬הרוסים‪ ,‬הגרמנים‪ ,‬הצרפתים‪ ,‬הספרדים‪ ,‬האמריקנים ואחרים‪.‬‬
‫הקונסולים עצמם ניאותו לקבל לאפוטרופוסותם בני עמים ומיעוטים שונים‪ ,‬מתוך‬
‫מגמה להרחיב את השפעתם על ענייניה הפנימיים של האימפריה העות'מאנית‪ .‬עם‬
‫זאת נראה שהתנאים המיוחדים של הח'טי הומאיון גרמו גם לכעס רב של המוסלמים‬
‫והיו בגורמים שהביאו ב־‪ 1860‬לשיא מתיחות המוסלמית־נוצרית וכתוצאה ממנה‬

                                                  ‫לטבח הנודע של הנוצרים בדמשק‪38.‬‬
‫עם התחזקות המעורבות של המעצמות המערביות בארץ־ישראל גברה מאוד תנועת‬
‫עולי הרגל לארץ הקדושה‪ ,‬ובהם עולי הרגל הרוסים‪ .‬בעקבות חוזה השלום‪ ,‬שנחתם‬
‫לאחר מלחמת קרים‪ ,‬החלה רוסיה בנקיטת מדיניות של חתרנות מבפנים‪ .‬מתוך הפגנת‬
‫התעניינות רבה יותר בענייניה הדתיים של ארץ־ישראל היא החלה משתלטת גם על‬
‫פעילות הכנסייה היוונית־אורתודוקסית בארץ‪ .‬גם המדינות הקתוליות והפרוטסטנטיות‬
‫הגבירו את פעילותן הדתית בארץ‪ .‬כל אלה התבטאו בהקמת מוסדות וארגונים דתיים‪,‬‬
‫שמאחוריהם מסתתרים שיקולים מדיניים־פוליטיים‪ .‬גם העלייה היהודית החלה‬
‫מתחזקת‪ .‬הגידול הרב במספר עולי הרגל הנוצרים ובעלייה היהודית הרחיב את‬
‫הגידול וההתפתחות של היישובים העירוניים המעטים שהיו אז בארץ‪ .‬בעיקר בלט‬
‫הדבר בירושלים‪ ,‬שהייתה מחוז חפצם של עולי רגל נוצרים רבים וגם של העלייה‬
‫היהודית‪ ,‬הדתית־מסורתית‪ ,‬שהחלה מתגברת גם היא‪ .‬גלי צליינים החלו מציפים את‬
‫הארץ‪ ,‬בעיקר בין חג המולד לחג הפסחא‪ .‬רחובות ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬בית לחם‪ ,‬נצרת‪,‬‬
‫טבריה וחברון נתמלאו באנשים חדשים שהגיעו אליה ושנוכחותם בה חייבה הקמת‬
‫בתים לצורכי קליטתם‪ .‬בתי אכסניה רבים החלו קמים לאירוח הצליינים הרבים‪ .‬כך‬
‫נבנה ב־‪ 1860‬בית ההארחה הרוסי ב"מגרש הרוסים"‪ ,‬מחוץ לחומות ירושלים‪ .‬כנסיות‬
‫ומנזרים חדשים נוסדו בין חומות העיר העתיקה‪ ,‬וגם בשטח שמחוץ לחומות‪ ,‬לא‬
‫רק לצורכי הכמרים והנזירים‪ ,‬כי אם גם לשירות המבקרים והתיירים‪ .‬בד בבד נוסדו‬
‫בתי ספר זרים חדשים‪ ,‬שריכזו תחת גג קורתם אלפי ילדים בני עדות שונות‪ ,‬שהחלו‬
‫רוכשים את ערכי התרבות האירופית ולשונותיה‪ .‬היסודות הזרים החלו כובשים עמדות‬
‫נוספות ורישומם ניכר בנופה של הארץ יותר ויותר‪ .‬בתי דואר רוסיים‪ ,‬צרפתיים‪,‬‬

‫על השפעה זו של הח'טי הומאיון‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ג‪ ,‬עמ' ‪ .58–57‬וראו שם גם בערך‬        ‫‪	38‬‬
‫"הטבח בדמשק" ב־‪ ,1860‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,201–199‬שם הפניה לתיאור אצל פין‪ ,‬עתות סופה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,593–581‬ובייחוד עמ' ‪ .592–587‬כן ראו גם להלן‪ ,‬הערה ‪ ,44‬בדיון על התיישבות אלג'יראים‬
‫בדמשק‪ ,‬שהיו מהם שהגיעו אחר כך גם לגליל‪ .‬בנושא זה ראו גם בהמשך בפרק הרביעי‬

                                            ‫שיעסוק בגידול היישוב היהודי "הישן" בירושלים‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43