Page 41 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 41
פרק ראשון 26
התמורות בתחבורה וחדירת המערב ,ההתיישבות המילנריסטית
וההתיישבות הטמפלרית1882–1869 ,
בשלב החמישי והאחרון של הדיון הזה ,אדון בהתפתחויות האחרונות שהתרחשו
בשמונים השנים הראשונות של המאה התשע עשרה עד לעלייה הציונית הראשונה
שנודעה בשם "העלייה הראשונה" 46.בשלהי שנות השישים ובעשור השביעי של המאה
התשע עשרה ,נופה של ארץ־ישראל המשיך להתעצב בהשפעת מדינות זרות ,בכוחם
וברוחם של הקונסולים והקפיטולציות ,אך גם בסיועה הרב של המהפכה באמצעי
התחבורה והתקשורת ,שקירבה את האימפריה העות'מאנית אל אירופה .בהקשר זה מן
הראוי לציין כי כבר בראשית שנות החמישים החליטו חברות הספנות הגדולות "לויד"
האוסטרית ו"מסג'רי מריטים" הצרפתית לקבוע את נמלי הארץ לתחנות מעגן לאניות
הקיטור שלהן בדרכן למזרח .בשנת 1856אף הוקמה "החברה הרוסית לספנות ומסחר".
אניות הנוסעים בחברות אלה היו מהירות ,בטוחות ונוחות בהרבה מאניות המפרש ,והן
הגדילו במידה ניכרת את מספר התיירים ועולי הרגל ל"ארץ הקדושה" .התפתחות זו
הביאה גם להתפתחות בנמלי הארץ ,בייחוד לאחר השלום שהושכן בסוריה ובלבנון
בראשית שנות השישים (לאחר מאורעות הדמים בין הנוצרים ,המוסלמים והדרוזים).
הצרפתים החלו בונים את נמל בירות ,ומיד הוא היה לנמל העיקרי של חוף הלבנט
והטה אליו תנועת סחורות ונוסעים מנמלי ארץ־ישראל .בשנת 1863נסללה בין
בירות לדמשק דרך המרכבות הראשונה שבכל מרחבי סוריה ,ובמשך עשרות שנים
התנהל דרכה המסחר הסיטוני של האזור כולו ,כולל ארץ־ישראל ,לכיוון הנמל הנוח
והמודרני .בשנת 1865הוקם בירושלים משרד הטלגרף הראשון .בשנת 1869נפתחה
תעלת סואץ וקירבה עוד יותר את המזרח התיכון אל לב העולם המערבי .בעקבותיה,
באותה השנה ,נסללה דרך נוחה בין יפו לירושלים ,ודרכה הגיעו הקיסר האוסטרי ובנו
לביקורם בירושלים (בדרכם לטקס חנוכת התעלה) .לאחר מכן נשתבשה דרך זו ,ורק
ב־ 1881נסללה מחדש והייתה נתיב המרכבות הראשון בארץ־ישראל47.
החדירה הזרה לארץ־ישראל התבטאה גם בהתיישבות חקלאית מערבית .בתחילה
היא הייתה שייכת ברובה לקבוצות מילנריסטיות ,כמו זו של המומר משולם ושל
קלורינה מינור ,שפעלו בכפר ארטס ליד ברכות שלמה בדרך לחברון ,וכמו זו של
הקונסול הבריטי ג'יימס פין בכרם אברהם ,מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.
גם במרחב העיר יפו חיו מתיישבים נוצרים מארצות הברית ,שהגיעו ארצה בהשפעת
בפרק החמישי של החיבור ,כשאדון בעלייה זו ,ארחיב את הדיבור על העלייה הראשונה ועל 4 6
הסיבות שאנו רואים בה מפנה חשוב כל כך בתולדות הארץ ומחלקים לפיה את שלהי השלטון 4 7
העות'מאני לשתי תקופות משנה :מראשית העת החדשה ( )1799עד לעלייה זו ,וממנה עד
לתום השלטון העות'מאני (.)1917/18
בן־אריה ,גילויה מחדש ,עמ' .176–175על התפתחות הדרכים בארץ־ישראל ,בייחוד בירושלים,
ראו הנ"ל ,בראי תקופה ,ב ,עמ' ,130–120והמקורות שם .על הדואר והטלגרף ,ראו שם ,עמ'
,144–142והמקורות שם.
