Page 319 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 319

‫פרק שישי‬  ‫‪304‬‬

‫בשלהי ‪ ,1914‬הקיסרות העות'מאנית‪ ,‬בהנהגת השלישייה השלטת‪ ,‬מצאה את עצמה‬
‫מעורבת במלחמה חדשה‪ ,‬מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לצדן של "מעצמות המרכז" ובראשן‬
‫גרמניה‪ .‬המלחמה לא השיגה את מטרות השלישייה‪ .‬עם תום המלחמה‪ ,‬ב־‪ ,1918‬כל‬
‫מחוזותיה הלא־טורקיים של המדינה היו תחת כיבוש זר והאימפריה העות'מאנית חדלה‬

                                                                             ‫מלהתקיים‪.‬‬

         ‫פרוץ המלחמה והצטרפות האימפריה העות'מאנית לצד גרמניה‬
                                                        ‫ומעצמות המרכז‬

‫השאלה הראשונה העולה היא מדוע הצטרפה האימפריה העות'מאנית מהר כל כך‬
‫למלחמת העולם הראשונה לצדן של מעצמות המרכז‪ ,‬גרמניה ואוסטריה־הונגריה?‬
‫לשם כך יש לחזור בקצרה על ההתפתחויות המדיניות בין מדינות אירופה לאימפריה‬
‫העות'מאנית‪ .‬במאה התשע עשרה נמנעו מעצמות אירופה מליישם את עליונותן הצבאית‬
‫על האימפריה העות'מאנית‪ ,‬ולכל אחת מן המעצמות היה אינטרס משלה‪ .‬רוסיה שאפה‬
‫לפירוקה של האימפריה ולחלוקתה על מנת לזכות במוצא לים התיכון‪ .‬בריטניה וצרפת‬
‫התנגדו לכך‪ ,‬כדי למנוע נזק ארוך טווח שעלול היה להיגרם לאינטרסים האימפריאליים‬
‫שלהם‪ .‬הפשרה שהתגבשה קיבלה את הכינוי "השאלה המזרחית" והייתה מדיניות‬

                                                                      ‫זהירה ומרוסנת‪124.‬‬
‫כאמור באוקטובר ‪ ,1914‬כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה‪ ,‬הצטרפה למלחמה‬
‫האימפריה העות'מאנית‪ .‬זו כרתה ברית עם גרמניה ואוסטריה‪ ,‬מעצמות המרכז‪ ,‬ונלחמה‬
‫נגד בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ובהמשך גם איטליה‪ ,‬מעצמות ההסכמה‪ .‬אחת הסיבות‬
‫להיגררות טורקיה למלחמה נעוצה בשינוי הבסיסי של המעבר משלטונו של עבד אל־‬
‫חמיד השני לשלטונם של "הטורקים הצעירים"‪ .‬אנשי הצבא חיזקו את הקשר הצבאי‬
‫עם גרמניה‪ ,‬והתחזקותו של הרגש הלאומי ואובדן נחלות נוספות לרוסים‪ ,‬לבריטים‬
‫ולצרפתים‪ ,‬חידדו את חשבון ההשפלה של איסטנבול‪ .‬אנואר וטלעת רצו מאוד‬
‫לחדש את כוח הריבונות של טורקיה מתוך הסתמכות על הזיקה הצבאית לגרמניה‪.‬‬
‫בשנים שקדמו לפרוץ המלחמה‪ ,‬כבר הייתה לגרמניה השפעה גדולה מאוד על הצבא‬
‫העות'מאני‪ .‬משלחת של ‪ 42‬קצינים גרמנים‪ ,‬בפיקודו של הגנרל לימאן פון סאנדרס‪,‬‬
‫אימנו את הצבא‪ ,‬ודיפלומטים גרמנים פעלו באיסטנבול לחיזוק התפיסה של שיתוף‬
‫עם גרמניה בתכניתה להשתלט על הודו‪ .‬במאמצי המלחמה המשותפים קיוו הגרמנים‬
‫שהטורקים ירתקו כוחות רוסיים לחזיתות הקווקז שבאסיה וכוחות בריטיים במצרים‪,‬‬
‫כשהם אף יתקפו את תעלת סואץ במאמציהם לנתק את הבריטים מהודו‪ .‬העות'מאנים‬
‫מצדם קיוו שניצחון משותף יחזיר לידם טריטוריות עות'מאניות שאבדו להם במשך‬

                                                                               ‫השנים‪125.‬‬

         ‫‪ 	124‬על תקופת הסולטן עבד אל־חמיד‪ ,‬ראו בסופו של הפרק החמישי‪ ,‬הערות ‪.125–117‬‬
‫‪ 1	 25‬ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .17–16‬על טורקיה וגרמניה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .199–195‬שם גם על‬
‫האסטרטגיה הגרמנית באשר לאימפריה העות'מאנית‪ ,‬על ההתקפה הטורקית על תעלת סואץ‪,‬‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324