Page 314 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 314

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪299 1918–1904 ,‬‬

‫השקפות אחרות‪ ,‬שחייבו את פיתוח הלימוד וההשכלה בנושאי תרבות ארץ־ישראל‬
                                                                              ‫החדשה‪109.‬‬

‫בתי הספר היו גם המוסדות הראשונים שקבעו דפוסים לאומיים־חילוניים לחגים‬
‫המסורתיים שהלכו והתפתחו בארץ־ישראל החדשה‪ .‬החגים הלכו ונעשו חגי טבע‬
‫ופולחן האדמה והלאומיות‪ .‬המורים יצרו תכניות לחגים ולטקסים‪ ,‬שביטאו את‬
‫הערכים שהטיפו להם‪ ,‬כמו הנפת הדגל הלאומי‪ ,‬תהלוכות לפידים בחנוכה‪ ,‬מדורות‬
‫בל"ג בעומר‪ ,‬הבאת ביכורים בשבועות‪ ,‬נטיעות בט"ו בשבט‪ ,‬טיולים להכרת הארץ‪,‬‬
‫שירה עברית בציבור‪ ,‬תזמורות ומקהלות‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬ערבי ספרות וכדומה‪.‬‬
‫המוצרים התרבותיים החדשים בתחומי הספרות‪ ,‬השירה‪ ,‬ההוצאות לאור והתאטרון‬
‫שימשו מרכזים ומוקדים בחיי התרבות החדשים‪ .‬המורים‪ ,‬מתוקף תפקידם‪ ,‬עיצבו‬
‫דפוסים לחיי הציבור של היישוב החדש‪ .‬העלאת מחזות עבריים בבתי הספר לפני‬
‫ההורים והציבור הרחב בחג ומועד נתנו ביטוי חזותי וסמלי לזהות היהודית החדשה‬
‫וסייעו לפתח מיתולוגיה חדשה‪ ,‬מיתוס ציוני‪ .‬חובבי הבמה העברית סייעו ביצירת חזות‬
‫קולקטיבית‪ ,‬והמסר שיצא מתחום בית הספר והקבוצה הקטנה היה לנורמה הקובעת‬

                                                                 ‫של החברה החדשה‪110.‬‬
‫ראשית הפעילות התרבותית הלאומית החלה כבר בבתי הספר של מושבות העלייה‬
‫הראשונה‪ ,‬אך התחזקה מאוד בתקופת העלייה השנייה‪ .‬לבני המושבות שימשו פועלי‬
‫העלייה השנייה גורם מושך‪ ,‬מגרה ומעורר רגשות סותרים‪ .‬מצד אחד היו לשתי קבוצות‬
‫אלה — בני הדור השני בארץ וחלוצי העלייה השנייה — מערכת ערכים‪ ,‬נורמות‬
‫ואינטרסים משותפים‪ .‬מצד שני עמדו שתיהן משני צדי המתרס‪ .‬בני המושבות הזדהו‬
‫עם הוריהם וייצגו את הוותיקים‪ ,‬המבוססים ובעלי הרכוש‪ ,‬לעומת הזרים החדשים‪,‬‬
‫בעלי הדעה שביקשו להשתלט על החברה בארץ ולכופף אותה לאידאולוגיה שלהם‪.‬‬
‫לצד ההערכה‪ ,‬שרחשו בני המושבות לפועלי העלייה השנייה‪ ,‬קיננו בהם גם רגשות‬

                                                       ‫קנאה על שבאו מהעולם הגדול‪.‬‬
‫ניגודים אלה חוללו שסעים בין הקבוצות וגרמו לקיטוב ביניהן‪ .‬מלחמת תרבות זו‬
‫מנעה גם מהמרכז הפוליטי של התנועה הציונית‪ ,‬ששאף לאחד בין דתיים לחילונים‬
‫במחנה הציוני‪ ,‬מלקבל על עצמו אחריות כוללת לחינוך בארץ‪ ,‬עד שבא ריב הלשונות‬
‫וכפה זאת על כולם‪ .‬ריב זה היה לקו פרשת המים ביחסי מוסדות החינוך ובין הארגונים‬
‫הפילנטרופיים שהקימו בתי ספר ומוסדות חינוך בארץ ובאותה עת ביקשו להפיץ את‬
‫לשונה ותרבותה של המדינה שממנה באו‪ .‬החברה הבולטת שבהן הייתה חברת עזרה‬
‫של יהודי גרמניה‪ ,‬שהחלה בפעילות חינוכית בארץ ב־‪ 1904‬והתחרתה בחברת כל‬

‫‪ 1	 09‬אלבוים־דרור‪ ,‬המרכז החינוכי‪ ,‬עמ' ‪ .405–400‬על שכונות עבריות ומוסדות חינוך‪ ,‬ראו גם‬
                                                       ‫שילוני‪ ,‬שלבי התיישבות‪ ,‬עמ' ‪.124–121‬‬

‫‪ 	110‬על צמיחת תרבות עברית חדשה‪ ,‬בעיקר בתקופת העלייה השנייה‪ ,‬ראו שביט‪ ,‬תרבות‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .366–343‬על האידאולוגיה‪ ,‬האוטופיה‪ ,‬הפרוגרמה שלה בעלייה השנייה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪–347‬‬
‫‪ .355‬על הממד הרומנטי ויסודותיה של "תרבות המולדת"‪ ,‬ונושא הטיולים בכלל זה‪ ,‬ראו שם‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.361–359‬‬
   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319