Page 309 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שישי‬ ‫‪294‬‬

‫לא יהיה אפשר להתבסס בארץ רק על חקלאות ויש לפתח גם תעשייה ומסחר‪ .‬אולם‬
‫בשעה שיחס התנועה הציונית להתיישבות החקלאית בא גם לידי ביטוי מעשי‪ ,‬הרי‬
‫שבכל הקשור להתיישבות העירונית לא הייתה כמעט שום פעולה ציונית מאורגנת‪,‬‬
‫כמעט עד לסוף המאה התשע עשרה‪ ,‬וזאת אף על פי שהעלייה הציונית פנתה ברובה‬
‫לערים ובעיקר ליפו‪ .‬עובדה זו היא שהובילה לבסוף לפעולה המעשית הראשונה של‬
‫התנועה הציונית באזור יפו בהתארגנות היזמה הפרטית לבנייתו של פרבר הגנים תל‬
‫אביב‪ ,‬הגרעין לעיר העברית הראשונה‪ .‬היזמה להקמתה הייתה של קבוצת אישים‬
‫ציונים‪ ,‬שרובם עלו ארצה בראשיתה של העלייה השנייה‪ ,‬או מעט קודם לכן‪ ,‬והתגוררו‬
‫ביפו‪ .‬בקיץ ‪ 1906‬הוקמה אגודת "אחוזת בית"‪ .‬האגודה מנתה שישים חברים ובראשם‬
‫עקיבא אריה וייס‪ .‬באותה שנה חיו ביפו כבר למעלה מ־‪ 6,000‬תושבים יהודים‪ .‬תנאי‬
‫הדיור בעיר היו גרועים ביותר ומצאי הדירות להשכרה‪ ,‬שרובן היה בבעלות ערבית‪,‬‬
‫לא ענה על הביקוש‪ .‬כל אלה חברו יחד לשאיפה לפיתוחה של חברה עירונית לאומית־‬
‫ציונית והיו רקע לתכנונו של פרבר גנים יהודי‪ ,‬בעקבות רעיונות הקמת פרברי גנים‬

‫כאלה אז באירופה‪99.‬‬
‫מיקומה של השכונה נקבע מתוך התפיסה שהמטרות של יצירת חברה לאומית‬
‫בעיר יוגשמו רק אם השכונה תוקם מחוץ ליפו‪ ,‬במרחק מה ממנה‪ ,‬כאוטונומיה עברית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1907‬פנתה אגודת אחוזת בית להסתדרות הציונית בבקשה להלוות לה ‪300,000‬‬
‫פרנק מכספי הקרן הקיימת לבניית השכונה כהלוואה מסחרית‪ .‬בתמיכת רופין נענו‬
‫לבקשה ההסתדרות הציונית וקרן קיימת‪ ,‬ובאביב ‪ 1909‬הוחל בבניית השכונה‪ .‬קצב‬
‫הבינוי והגידול באוכלוסייה של השכונה היה מהיר מאוד‪ .‬עד סוף ‪ 1909‬הושלמה‬
‫בנייתם של ‪ 50‬בתים‪ ,‬והם אוכלסו ב־‪ 500‬נפש‪ .‬ערב מלחמת העולם הראשונה כבר היו‬
‫בתל אביב ‪ 204‬בתים והתגוררו בהם כ־‪ 2,000‬נפש‪ .‬בזכות הצלחתה של חברת אחוזת‬
‫בית‪ ,‬והביקוש הרב לדירות בה‪ ,‬הוקמו חברות דומות שפעלו להקמת שכונות עבריות‬
‫נוספות שתכנונן ותקנות הבנייה בהן דמו לאלה של שכונת תל אביב‪ .‬עד מהרה‬
‫התאחדו השכונות האלה עם תל אביב והיו ליחידה אחת‪ .‬הגידול הרב באוכלוסיית‬
‫תל אביב לא נבע רק מנטיית העולים היהודים להעדיף התיישבות בעיר על פני‬
‫התיישבות חקלאית‪ .‬שני גורמי משיכה חזקים משכו אל תל אביב לא רק את העולים‪,‬‬
‫אלא גם ותיקים שגרו בערים ובמושבות‪ .‬תל אביב הייתה שכונה מודרנית‪ .‬שררו בה‬
‫ההיגיינה וביטחון הרכוש והנפש והיא הייתה פרבר יהודי־לאומי אוטונומי המנהל את‬
‫ענייניו באופן עצמאי לחלוטין‪ ,‬ללא כל התערבות חיצונית‪ .‬לימים קם שם גם המרכז‬
‫התרבותי־לאומי היהודי‪ .‬באותה העת תל אביב עדיין לא הייתה עיר‪ ,‬שכן עדיין לא‬
‫הייתה בה תעשייה והיקף המסחר בה לא היה גדול‪ .‬תל אביב הייתה אז עיר בהתהוות‪,‬‬

‫והמלחמה עיכבה אותה מלהפוך לעיר‪100.‬‬

‫‪ 9 9‬על ראשית תל אביב ראו כץ‪ ,‬תל אביב; הנ"ל‪ ,‬ההתיישבות הפרטית‪ ,‬עמ' ‪ ;182–180‬בן־אריה‪,‬‬
‫ירושלים ותל אביב‪ ,‬וההפניות ממקורות אלה למקורות נוספים‪.‬‬

‫‪ 100‬על השוואת התפתחותה של תל אביב לזו של ירושלים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬וההפניות שם‬
‫למקורות נוספים‪.‬‬