Page 307 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 307

‫פרק שישי‬                                                                                   ‫‪292‬‬

‫משלה‪ .‬עם כל זאת מצבה הכלכלי של העיר היהודית נשאר קשה‪ ,‬ורוב תושביה‬
‫עדיין נזקקו לתמיכה כספית שהגיעה מחו"ל לגופים שונים ורבים‪ ,‬לישיבות ולמוסדות‬
‫הצדקה והחסד‪ ,‬לכוללים‪ ,‬להנהגות העדות השונות ועוד‪ .‬במידה רבה אפשר לומר כי‬
‫שיטת כספי החלוקה המשיכה לפעול בעיר‪ .‬כאמור ערב מלחמת העולם הגיע מספר‬
‫היהודים בעיר ל־‪ ,45,000‬כ־‪ 50%‬מכלל האוכלוסייה היהודית בכל הארץ‪ .‬בתולדות‬
‫ארץ־ישראל בעת החדשה לא הייתה תקופה שבה אחוז גבוה כל כך מתושביה היהודים‬
‫של הארץ חי בירושלים‪ ,‬זה היה שיא יחסי בגודל האוכלוסייה היהודית בעיר והוא‬
‫עמד על בסיס כלכלי רעוע‪ .‬ברור היה שבבוא יום פקודה לא יחזיק היישוב היהודי‬
‫מעמד‪ .‬וכך אכן קרה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שעליה עוד ארחיב דברים‪.‬‬
‫בשלהי התקופה העות'מאנית הלך והתברר שהמרכז היהודי של היישוב החדש‪ ,‬שהחל‬
‫קם ומתבסס בארץ‪ ,‬בחר את יפו למרכזו ועתיד היה לעבור מירושלים אליה ולהפוך‬

                                    ‫אותה למרכז האוכלוסייה היהודית הגדול בארץ‪95.‬‬

                                           ‫יפו — מרכז היישוב היהודי החדש‬
‫בראשית המאה התשע עשרה עדיין הייתה יפו עיר קטנה מאוד‪ .‬בשמונים השנים‬
‫הראשונות של המאה התשע עשרה החלה העיר לגדול ולהתפתח‪ ,‬בעיקר משום‬
‫שהייתה נמל הכניסה לצליינים‪ ,‬לעולים יהודים ולמבקרים הרבים שהחלו מגיעים‬
‫לירושלים‪ .‬כאמור עם גידולה של ירושלים גדלה גם יפו‪ .‬גם הקהילה היהודית בעיר‪,‬‬
‫שהתחדשה כנראה רק בשנות השלושים‪ ,‬החלה גדלה בה‪ .‬בראשית שנות השמונים‬
‫מוערכת האוכלוסייה היהודית ביפו בכ־‪ 500‬נפש‪ :‬כ־‪ 250‬ספרדים‪ 150 ,‬יוצאי צפון‬
‫אפריקה וכ־‪ 100‬אשכנזים‪ .‬עד לראשית שנות התשעים גדלה האוכלוסייה היהודית‬
‫בעיר לכדי ‪ 3,000‬נפש‪ .‬הסיבות לכך היו המשך גידולה של ירושלים‪ ,‬שיפו שימשה‬
‫נמל ההגעה אליה‪ ,‬וכן ההתפתחות הכללית של הארץ באותם ימים‪ ,‬שגם בה מילא נמל‬
‫יפו תפקיד מרכזי‪ .‬יפו הייתה שער הכניסה לארץ ומרכז לאנשי המושבות הראשונות‪,‬‬
‫בעיקר לאלה שנוסדו באזור יהודה‪ .‬כך החל אפוא מתקבץ בה יישוב יהודי הטרוגני‪.‬‬
‫כבר בשנת תרמ"ה (‪ )1885‬קמה ביפו חברת "עזרת ישראל"‪ ,‬שעסקה במתן שירותים‬
‫של הכנסת אורחים‪ ,‬ביקור חולים וספרייה‪ ,‬שנועדו לכולם ולא רק לאנשי קהילת יפו‪.‬‬
‫כן הוקמו ביפו ארגונים דתיים וכלליים‪ ,‬עד שבשנת תרנ"א (‪ )1891‬הוקם ועד משותף‬

                                                      ‫ליהודי יפו (ספרדים ואשכנזים)‪96.‬‬

‫על התארגנות היישוב וגיבוש תודעתו המדינית עד למלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ראו קולת‪ ,‬בראי‬           ‫‪	95‬‬
‫ההיסטוריון‪ ,‬עמ' ‪ ;123–111‬י' ברטל‪" ,‬מרכז בשוליים‪ :‬תמורות במקומה של ירושלים בתודעת‬           ‫‪	96‬‬

                                            ‫היהודים"‪ ,‬ברטל וגורן‪ ,‬ספר ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.72–63‬‬
‫על ראשית הקהילה היהודית האשכנזית ביפו‪ ,‬ראו ברטל‪ ,‬הקהילה האשכנזית; רם‪ ,‬עבודת‬
‫אדמה‪ .‬על התפתחות יפו בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה‬
‫לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,44–41‬שם על פעילות טיומקין ולשכת בני ברית שהוקמו אז בעיר‪ .‬שם גם‬
‫מצוין שהאוכלוסייה היהודית בעיר בשנת תרמ"ח (‪ )1888‬הייתה ‪ 1,500‬נפש בלבד‪ .‬על סיוע‬
‫הוועד האודסאי להתפתחותה של יפו בשנות התשעים ראו שם‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .199–197‬על עליית‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312