Page 311 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 311

‫פרק שישי‬  ‫‪296‬‬

‫בשאר ערי ארץ־ישראל התרחשה התפתחות יישובית יהודית חדשה רק בטבריה‪,‬‬
‫בצפת ובחברון המשיך היישוב היהודי לשמור על אופיו הישן‪ .‬עכו‪ ,‬עזה ושכם המשיכו‬
‫לשמור על אופיין המוסלמי כמקודם‪ ,‬ונצרת ובית לחם על אופיין הנוצרי־ערבי‪ .‬לוד‬
‫ורמלה נשארו יישובים קטנים‪ ,‬בכמה מהן נכנסו לגור כמה משפחות יהודיות‪ ,‬כמו גם‬

                 ‫בעכו‪ ,‬עזה ורמלה‪ ,‬אך הן לא גרמו לשום שינוי ממשי בהתפתחותן‪.‬‬

         ‫יצירתו של מרכז חינוכי־תרבותי עברי־לאומי‬

      ‫התחזקות השפה העברית והחינוך העברי־לאומי‪ ,‬מעבר הסתדרות‬
                                                 ‫המורים מירושלים ליפו‬

‫תקופת העלייה השנייה הייתה שלב מרכזי ונקודת מפנה ביצירתו ובמיסודו של החינוך‬
‫העברי‪ .‬בפרק הקודם כבר עמדתי על הבסיס שהניחו המורים העבריים הראשונים‬
‫שפעלו בארץ בתקופת העלייה הראשונה‪ .‬ההמשך בא בתקופת העלייה השנייה‪ .‬אנשי‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬אף שהיו ברובם צעירים שטרם הקימו משפחות ולא היו מעורבים‬
‫ישירות בתהליכי החינוך בבתי הספר באותה תקופה‪ ,‬השפיעו רבות על הנוער ועל‬
‫יצירת המרכז החינוכי בארץ־ישראל‪ .‬גם העובדה שבארץ לא הייתה לשון לאומית‬
‫רשמית‪ ,‬לא בתקופת העלייה הראשונה ולא בשנייה‪ ,‬יצרה חלל ש ִאפשר את קבלתה‬
‫של העברית כשפת דיבור משותפת עבור כלל האוכלוסייה היהודית בארץ ומכנה‬
‫משותף לכלל העדות‪ .‬לשפה העברית הייתה אמנם זיקה למורשת תרבותית משותפת‬
‫ומקודשת‪ ,‬אך כדי שתהפוך לשפה חיה בדיבור היום־יומי היה צריך להשתמש בה‬
‫גם ככלי תקשורת יום־יומי‪ ,‬בבתי מסחר‪ ,‬במשרדים‪ ,‬בשווקים ועוד‪ .‬בתקופת העלייה‬
‫הראשונה העברית עדיין שימשה בעיקר שפה לאומית‪ .‬השאיפה להרחבת השימוש‬
‫בה לשפה יום־יומית הייתה תלויה בגורם האנושי‪ .‬אנשי העלייה השנייה‪ ,‬העלייה‬
‫העובדת‪ ,‬היו מיעוט בקרב תושבי הארץ הוותיקים‪ ,‬אך בלהטם הם הצליחו להדליק‬
‫את אש העברית‪ .‬נחישותם לדבר רק עברית ועקשנותם להילחם על עקרונות ואידאלים‬

                                       ‫התבטאה בין היתר בהחייאת השפה העברית‪103.‬‬
‫עיקרו של קידום החייאת השפה העברית נעשה בידי קבוצת מורים עבריים שפעלו‬
‫בדבקות להגשמת חזון זה‪ .‬שני מוקדי השפעה היו בקבוצת מורים זו בתקופת העלייה‬
‫הראשונה‪ ,‬האחד בירושלים והשני ביפו ובמושבות‪ .‬בירושלים המשיך רוב האוכלוסייה‬
‫היהודית לחנך את ילדיו במוסדות החינוך המסורתיים‪ ,‬בחדרים‪ ,‬בכתאבים ובתלמודי‬
‫תורה‪ .‬כחמשת אלפים תלמידים למדו במוסדות החינוך של הארגונים הפילנטרופיים‪:‬‬
‫כי"ח‪ ,‬חברת "עזרה" הגרמנית ו"אגודת אחים" האנגלית‪ .‬עם המרכז הירושלמי נמנו‬
‫מורים ממשכילי היישוב הישן‪ ,‬רובם שומרי מסורת‪ ,‬ששימשו גורם מקשר בין הארגונים‬

‫‪ 1	 03‬אלבוים־דרור‪ ,‬המרכז החינוכי‪ ,‬עמ' ‪ ;386‬גרינצויג‪ ,‬הלשון העברית‪ ,‬עמ' ‪.189‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316