Page 312 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 312

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪297 1918–1904 ,‬‬

‫הפילנטרופיים לבין היישוב החדש‪ ,‬ואילו המרכז ביפו ובמושבות מנה מורים בני‬
‫העלייה הראשונה‪ ,‬אנשי ביל"ו וחברי אגודת "בני משה"‪ ,‬רובם חילונים בהשקפותיהם‪.‬‬
‫ההבחנה האידאולוגית והגאוגרפית לא הייתה חד־משמעית‪ .‬מורים כמו זאב יעבץ‪,‬‬
‫לימים ממייסדי "המזרחי"‪ ,‬הורו במושבות‪ ,‬ומורים חילונים עלו לירושלים ולימדו‬
‫במוסדות בעיר‪ ,‬בכי"ח ובמוסדות אחרים‪ .‬עם זאת המתח בין שני המחנות נמשך‬
‫עשרות שנים‪ ,‬והמרכז האידאולוגי העיקרי של הרעיון הלאומי עבר למושבות העבריות‬

                                                                ‫הראשונות ולעיר יפו‪104.‬‬
‫ערב תקופת העלייה השנייה מנתה המערכת הלאומית כ־‪ 17‬בתי ספר‪ 16 ,‬במושבות‬
‫ו־‪ 1‬ביפו (לבנות)‪ .‬לקראת סופה של תקופת העלייה השנייה כללה המערכת ‪ 60‬מוסדות‪,‬‬
‫מהם ‪ 20‬גני ילדים‪ 28 ,‬בתי ספר במושבות‪ 6 ,‬בתי ספר יסודיים בערים‪ 2 ,‬בתי ספר‬
‫תיכוניים‪ ,‬בית מדרש למורות‪ ,‬סמינר למורים עזרה‪ ,‬בית ספר תיכון חקלאי ובית ספר‬
‫לאמנות "בצלאל"‪ .‬מספר התלמידים בחינוך העברי הגיע ל־‪ 2,600‬ומספר המורים‬

     ‫החברים בהסתדרות המורים עלה מ־‪ 59‬מייסדי הארגון ל־‪ 350‬חברים ב־‪105.1913‬‬
‫עם ראשיתה של העלייה השנייה החלו מגיעים ארצה מורים עבריים‪ ,‬בוגרי בתי‬
‫המדרש במזרח אירופה וכן סטודנטים בוגרי אוניברסיטאות‪ ,‬בעלי גישות לאומיות‬
‫רדיקליות‪ ,‬שהצטרפו למרכז ביפו ושינו את מאזן הכוחות בהסתדרות המורים‪ .‬אנשי‬
‫העלייה השנייה חידדו את ההבדלים בין דתיים לחילונים‪ ,‬בין ותיקים לעולים החדשים‪,‬‬
‫בין בעלי גישות מסורתיות לגישות חדשניות‪ .‬הם חיזקו את ידי התומכים בהרחבת‬
‫תפקיד המורה ותפקיד הסתדרות המורים‪ .‬באספה הכללית של הסתדרות המורים בשנת‬
‫תרס"ז (‪ )1907‬הוחלט להעביר את מרכז הסתדרות המורים מירושלים ליפו‪ ,‬למרכז‬
‫היישוב החדש‪ .‬כתר ההנהגה הועבר מדוד ילין ליוסף עזריהו ולאחר מכן ליוסף לוריא‪.‬‬
‫עם העברת המרכז ליפו והצטרפותו למוסדות היישוב החדש גבר שיתוף הפעולה‬
‫בין אנשיו לתנועות הפועלים‪ ,‬הוכנסו שינויים בתכניות הלימודים והסתדרות המורים‬
‫שלטה על מערכת החינוך של היישוב‪ .‬אולם בין מפלגות הפועלים לבין המורים הייתה‬

                                             ‫גם תחרות על כיווני התפתחות החינוך‪106.‬‬
‫שני אירועים מכריעים תוחמים את תקופת העלייה השנייה בתחום החינוך‪ :‬ייסוד‬
‫הסתדרות המורים ב־‪ 1903‬ו"ריב הלשונות"‪ ,‬הידוע גם בכינוי "מלחמת השפות"‪,‬‬
‫ב־‪ .1913‬אירועים אלה האיצו את תהליכי גיבושו של המרכז החינוכי בארץ־ישראל‪.‬‬
‫העניין העמוק של אנשי העלייה השנייה בנושאי חינוך בארץ וכן האקטיביזם‪ ,‬שציין‬
‫את דפוסי הפעולה של חבריה‪ ,‬עוררו אותם לעסוק בשאלות החינוך שנדונו בימים‬
‫ההם‪ ,‬כמו שאלת כיוונו של החינוך התיכוני ומעורבותם במלחמת השפות‪ .‬הם נלחמו‬
‫על מעמדה של השפה העברית ושימשו זרז שדרבן והמריץ את הסתדרות המורים ואת‬

‫‪ 	104‬על החייאת הלשון העברית וראשית החינוך העברי הלאומי במושבות העלייה הראשונה ראו‬
                                                                          ‫לעיל‪ ,‬בפרק החמישי‪.‬‬

                           ‫‪ 1	 05‬אלבוים־דרור‪ ,‬המרכז החינוכי‪ ,‬עמ' ‪ ;387‬רינות‪ ,‬הסתדרות המורים‪.‬‬
‫‪ 1	 06‬על העברת מרכז המורים ליפו והשפעת מורי העלייה השנייה על החינוך העברי ראו אלבוים־‬

                                                                           ‫דרור‪ ,‬שם‪.395–390 ,‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317