Page 312 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 312
הרצל והציונות המדינית ,העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה297 1918–1904 ,
הפילנטרופיים לבין היישוב החדש ,ואילו המרכז ביפו ובמושבות מנה מורים בני
העלייה הראשונה ,אנשי ביל"ו וחברי אגודת "בני משה" ,רובם חילונים בהשקפותיהם.
ההבחנה האידאולוגית והגאוגרפית לא הייתה חד־משמעית .מורים כמו זאב יעבץ,
לימים ממייסדי "המזרחי" ,הורו במושבות ,ומורים חילונים עלו לירושלים ולימדו
במוסדות בעיר ,בכי"ח ובמוסדות אחרים .עם זאת המתח בין שני המחנות נמשך
עשרות שנים ,והמרכז האידאולוגי העיקרי של הרעיון הלאומי עבר למושבות העבריות
הראשונות ולעיר יפו104.
ערב תקופת העלייה השנייה מנתה המערכת הלאומית כ־ 17בתי ספר 16 ,במושבות
ו־ 1ביפו (לבנות) .לקראת סופה של תקופת העלייה השנייה כללה המערכת 60מוסדות,
מהם 20גני ילדים 28 ,בתי ספר במושבות 6 ,בתי ספר יסודיים בערים 2 ,בתי ספר
תיכוניים ,בית מדרש למורות ,סמינר למורים עזרה ,בית ספר תיכון חקלאי ובית ספר
לאמנות "בצלאל" .מספר התלמידים בחינוך העברי הגיע ל־ 2,600ומספר המורים
החברים בהסתדרות המורים עלה מ־ 59מייסדי הארגון ל־ 350חברים ב־105.1913
עם ראשיתה של העלייה השנייה החלו מגיעים ארצה מורים עבריים ,בוגרי בתי
המדרש במזרח אירופה וכן סטודנטים בוגרי אוניברסיטאות ,בעלי גישות לאומיות
רדיקליות ,שהצטרפו למרכז ביפו ושינו את מאזן הכוחות בהסתדרות המורים .אנשי
העלייה השנייה חידדו את ההבדלים בין דתיים לחילונים ,בין ותיקים לעולים החדשים,
בין בעלי גישות מסורתיות לגישות חדשניות .הם חיזקו את ידי התומכים בהרחבת
תפקיד המורה ותפקיד הסתדרות המורים .באספה הכללית של הסתדרות המורים בשנת
תרס"ז ( )1907הוחלט להעביר את מרכז הסתדרות המורים מירושלים ליפו ,למרכז
היישוב החדש .כתר ההנהגה הועבר מדוד ילין ליוסף עזריהו ולאחר מכן ליוסף לוריא.
עם העברת המרכז ליפו והצטרפותו למוסדות היישוב החדש גבר שיתוף הפעולה
בין אנשיו לתנועות הפועלים ,הוכנסו שינויים בתכניות הלימודים והסתדרות המורים
שלטה על מערכת החינוך של היישוב .אולם בין מפלגות הפועלים לבין המורים הייתה
גם תחרות על כיווני התפתחות החינוך106.
שני אירועים מכריעים תוחמים את תקופת העלייה השנייה בתחום החינוך :ייסוד
הסתדרות המורים ב־ 1903ו"ריב הלשונות" ,הידוע גם בכינוי "מלחמת השפות",
ב־ .1913אירועים אלה האיצו את תהליכי גיבושו של המרכז החינוכי בארץ־ישראל.
העניין העמוק של אנשי העלייה השנייה בנושאי חינוך בארץ וכן האקטיביזם ,שציין
את דפוסי הפעולה של חבריה ,עוררו אותם לעסוק בשאלות החינוך שנדונו בימים
ההם ,כמו שאלת כיוונו של החינוך התיכוני ומעורבותם במלחמת השפות .הם נלחמו
על מעמדה של השפה העברית ושימשו זרז שדרבן והמריץ את הסתדרות המורים ואת
104על החייאת הלשון העברית וראשית החינוך העברי הלאומי במושבות העלייה הראשונה ראו
לעיל ,בפרק החמישי.
1 05אלבוים־דרור ,המרכז החינוכי ,עמ' ;387רינות ,הסתדרות המורים.
1 06על העברת מרכז המורים ליפו והשפעת מורי העלייה השנייה על החינוך העברי ראו אלבוים־
דרור ,שם.395–390 ,
