Page 315 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 315

‫פרק שישי‬  ‫‪300‬‬

‫ישראל חברים (כי"ח)‪ ,‬שקדמה לה בארץ בהפצת לשונה ותרבותה של צרפת‪ .‬במוסדות‬
‫עזרה למדו עברית כדי לענות על צורכי הלקוחות‪ ,‬אולם שפת ההוראה הייתה גרמנית‪.‬‬
‫בתוך זמן קצר הייתה לחברת עזרה מערכת חינוך מפותחת‪ .‬בשנת ‪ 1912‬היו לחברת‬
‫עזרה ‪ 18‬מוסדות‪ ,‬בית מדרש למורים‪ ,‬גני ילדים ובתי ספר‪ .‬התסיסה נגד הזנחת‬
‫השפה העברית במוסדות אלה החלה עוד בשנים ‪ 1908–1907‬ויצרה מתח בין תלמידי‬
‫בית המדרש למורים של חברת עזרה בירושלים לבין ההנהלה שלה‪ .‬בנובמבר ‪,1913‬‬
‫בעקבות החלטת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון כי ההוראה בטכניון בחיפה‬
‫לא תהיה על טהרת השפה העברית‪ ,‬התפטרו נציגי ההסתדרות הציונית מן הקורטוריון‪.‬‬
‫רוב התלמידים והמורים בשני המוסדות יצאו למחאות חריפות‪ ,‬ומרכז המורים הצטרף‬
‫למאבק‪ .‬מלחמת השפות גרמה למהפך בתחומים רבים‪ .‬בתי הספר העבריים‪ ,‬שעד‬
‫לאירוע זה פעלו כיזמי תרבות ונתמכו בידי ארגונים וקבוצות קטנות‪ ,‬היו למערכת‬
‫חינוך לאומית בהנהגתה ובאחריותה של ההסתדרות הציונית‪ .‬מסגרות חברתיות שונות‬
‫וקבוצות רבות החלו כולן להתנהל בשפה העברית‪ .‬בסוף ימי מלחמת העולם הראשונה‬
‫דיברו ‪ 40%‬מיהודי הארץ עברית‪ ,‬כשפה חיה ויום־יומית‪ .‬תהליך המעבר לדיבור עברי‬
‫נמשך במהלך תקופת המנדט ואחר כך בזמן המדינה‪ ,‬עת נקלטו בארץ מאות אלפי‬
‫עולים שלא דיברו עברית‪ .‬בסוף תקופת העלייה השנייה היה התהליך בלתי הפיך‪.‬‬
‫עם ראשית תקופת המנדט נקבעה השפה העברית לאחת משלוש השפות הרשמיות‬
‫בארץ‪ ,‬ועם הקמת המדינה הייתה העברית לאחת משתי השפות הרשמיות של‬

                                                                              ‫המדינה‪111.‬‬

  ‫היישוב היהודי בארץ־ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה — ארבעה‬
                                                         ‫קטבים מנוגדים‬

‫לסיכום מצבו של היישוב היהודי בארץ־ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה אפשר‬
‫לומר כי נוצרו בו ארבעה קטבים מנוגדים‪( :‬א) היישוב היהודי הישן מול היישוב היהודי‬
‫החדש; (ב) איכרים מול פועלים‪ ,‬האיכר העברי‪ ,‬פרי הולדת תקופת העלייה הראשונה‪,‬‬
‫אל מול הפועל והחלוץ העברי‪ ,‬פרי הולדת תקופת העלייה השנייה; (ג) העיר מול‬
‫הכפר‪ ,‬הרוב המכריע של תושביה היהודים של הארץ גרו בערים ואורח חייהם היה‬
‫שונה מאוד מזה של תושבי היישובים הכפריים; (ד) עבודה עברית ולאומיות עברית‬
‫אל מול ראשית לאומיות ערבית‪ ,‬שהחלה עם ראשית העלייה הראשונה ברכישת קרקע‬
‫ערבית בידי יהודים בארץ־ישראל והמשיכה בבעיות של "עבודה ערבית" אל מול‬
‫"עבודה עברית"‪ ,‬עד לניצנים של מלחמה לאומית‪ ,‬בין שני הצדדים‪ ,‬על אדמת ארץ־‬
‫ישראל‪ .‬על מנת להבין את הקיטוב הלאומי אדון ברקע להתפתחות זו‪ ,‬שהתעצמה‬

                                              ‫בתקופת המנדט וקיימת בארץ עד היום‪.‬‬

‫‪ 	111‬על ריב השפות ראו אלבוים־דרור‪ ,‬המרכז החינוכי‪ ,‬עמ' ‪ ;404–390‬שילה‪ ,‬מלחמת השפות;‬
                                                                      ‫גרינצויג‪ ,‬הלשון העברית‪.‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320