Page 318 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 318

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪303 1918–1904 ,‬‬

‫למאמץ מחודש על מנת להטות את לב השליטים החדשים לשנות את יחסם לציונות‬
‫ולהתיישבות‪ 120.‬אך גם בזמנם לא חלה תמורה ממשית במדיניות העות'מאנית‪.‬‬
‫למרות שינויים זמניים‪ ,‬עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשארה על כנה המדיניות‬
‫העות'מאנית הקשוחה‪ ,‬וכל הניסיונות שעשו ארגונים יהודיים ציוניים להשיג את הכרתם‬
‫של העות'מאנים במפעל הציוני‪ ,‬או לפחות לבטל את ההגבלות‪ ,‬עלו בתוהו‪ 121.‬עם‬
‫עלייתם של הטורקים הצעירים עלתה גם ההתעוררות הערבית הלאומית‪ 122.‬הלאומיות‬
‫הערבית באה לידי ביטוי בהקמה של אגודות לאומיות ערביות ובהופעתם של עיתונים‬
‫וביטאונים‪ .‬מגמות ערביי ארץ־ישראל הצטרפו למגמות האגודות הכלל־סוריות והכלל־‬
‫ערביות‪ 123.‬העות'מאנים עקבו אחרי הלכי הציבור הערבי בארץ ובמקומות אחרים‬
‫וביקשו לרכך את ההתנגדות לשליטה הטוטלית שלהם‪ .‬אולם עד פרוץ מלחמת העולם‬

                                              ‫הראשונה לא נדרשו לפעולות של דיכוי‪.‬‬

‫‪ 1	 20‬אסף עוסק בנביטת התנועה הערבית‪ ,‬ראו אסף‪ ,‬התעוררות‪ ,‬עמ' ‪ .41–32‬על מהפכת הטורקים‬
‫הצעירים בשנים ‪ 1912–1908‬בהקשר הציוני הארץ־ישראלי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .66–42‬אסף מביא‬
‫דברים ממקורות שונים‪ ,‬כולל מקורות עבריים‪ ,‬על ניסיונות משא ומתן יהודי‪-‬ערבי ב־‪,1913‬‬
‫וכן על כינוס הקונגרס הערבי בפריס‪ .‬בנושא זה ראו גם כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪–94‬‬
‫‪ .100‬שם גם על דוח שהעביר בעניין סמי (שמואל) הוכברג‪ ,‬פעיל בחוגי הטורקים הצעירים‪,‬‬
‫על ניסיונות משא ומתן יהודי–ערבי ב־‪ ,1914‬וכן על אשר ספיר אשר דיווח לוועדת פיל על‬
‫עניין זה‪ .‬וויקטור יעקבסון‪ ,‬נציג היהודים באיסטנבול‪ ,‬שניסה גם הוא לתאם פגישות בין‬

                                                 ‫יהודים לערבים‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.111–103‬‬
‫‪ 	121‬אסף מציין כי גם בתקופת שלטון הטורקים הצעירים‪ ,‬המאבק בין היהודים לערבים עדיין נסב‬
‫בעיקרו על מקומות יישוב‪ ,‬רכישת קרקעות וכניסת זרים לארץ‪ .‬הוא מביא לכך דוגמאות רבות‬
‫מספרי המושבות‪ ,‬מהעיתונות וממקורות נוספים‪ .‬רק אחר כך התחיל הפחד מרעיונות העבודה‬
‫העברית‪ ,‬השמירה העברית ונושאי תרבות‪ ,‬כשפה העברית ועניינים אחרים‪ ,‬וראו אסף‪ ,‬בין‬
‫ערבים ליהודים‪ ,‬עמ' ‪ .83–56‬בכל אותה העת עדיין לא הייתה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לאומיות פלסטינית‬
‫נפרדת‪ .‬על תקופת הטורקים הצעירים בארץ‪ ,‬ראו ‪ 13‬מאמרים בספר שערכו בן־בסת וג'יניאו‪,‬‬

                                                                             ‫הטורקים הצעירים‪.‬‬
‫‪ 	122‬על ראשית צמיחת הלאומיות הערבית אל מול הלאומיות העות'מאנית ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪,‬‬
‫חטיבה ד‪ ,‬חלק ב‪ .‬על הלאומיות הערבית ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .158–120‬שם מובאת גם דעתו של‬
‫ג'ורג' אנטוניוס‪ ,‬בספרו מ־‪ ,1938‬כי הלאומיות הערבית בתחילתה הייתה יותר של ערבים‬
‫נוצרים ורק אחר כך של מוסלמים וכי עד מלחמת העולם הראשונה היא בלטה יותר בארץ־‬
‫ישראל מאשר בחלקים אחרים של סוריה רבתי‪ ,‬בתגובה נגד הציונות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬
‫על עאזורי נג'יב (‪ ,)1916–?1873‬נוצרי יליד סוריה‪ ,‬מחלוצי הדוברים בשמה של הלאומיות‬

                                              ‫הערבית‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,274–272‬והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 1	 23‬הספר הבסיסי הראשון על ראשית התנועה הלאומית הערבית בארץ הוא ספרו של ג'ורג'‬
‫אנטוניוס‪ ,‬התעוררות‪ .‬לאחר פרק רקע‪ ,‬הספר מתחיל בסקירת תקופת מוחמד עלי‪ ,‬שאותה‬
‫הוא רואה ככישלון‪ .‬לאחר מכן תקופת התחלת הלאומיות‪ ,‬בשנים ‪ ,1868–1847‬לאחריה תקופת‬
‫עבד אל־חמיד‪ ,1908–1876 ,‬שאותה הוא רואה כתקופת נסיגה‪ .‬השנים ‪ 1914–1908‬היא תקופת‬
‫הטורקים הצעירים‪ .‬רוב הספר מוקדש למלחמת העולם הראשונה ולהסדרים שלאחריה‪ .‬על‬

                                        ‫אנטוניוס ראו גם מאמרו של קאופמן‪ ,‬ג'ורג' אנטוניוס‪.‬‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323