Page 313 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 313
פרק שישי 298
חוגי הנוער הלומד ,במושבות ובערים ,לצאת למאבק על התרבות הלאומית .מאבק זה
הדגיש את מרכזיותה של ארץ־ישראל בקביעת מדיניות החינוך הציוני .יוצא אפוא
שקודם שהמהפכה הציונית קבעה את הביטוי הפוליטי שלה היא קבעה את ביטויה
בתחום התרבות .במהפכה זו מילא החינוך העברי תפקיד מרכזי ,ובית הספר שימש
המוסד הציוני הראשון שנדרש לתת פירוש של הערכים הלאומיים ליעדים תפעוליים
מעשיים .ההשלכות של פעולות אלה תרמו הרבה יותר מהעשרת תכנית הלימודים,
והיה בהם משום מתן פירוש חדש להיסטוריה ,לתרבות הלאומית ולדימוי העצמי של
"היהודי החדש" הגדל בארץ־ישראל107.
הקמתה של הגימנסיה העברית הראשונה וצמיחתה של תרבות עברית
חדשה
שלב חשוב בהעלאת נושאי החינוך והתרבות העבריים החל עם ייסוד הגימנסיה
העברית הראשונה ביפו בחודש תשרי תרס''ו ( .)1905ייסוד זה עורר פולמוסים רבים
בדבר מטרות החינוך הלאומי ,התרבות והחברה המתפתחת בארץ .הגימנסיה ,שביקשה
להיענות למכלול של יעדים וצרכים ,נקלעה לעיצומו של ויכוח :בין דתיים לחילונים,
בין הורים ,שביקשו לקרב את הגימנסיה אל "השוק" ולהכשיר את התלמידים לכניסה
למוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ,לבין מייסדי המוסד ,שביקשו לעשותו "מקדש
מעט" לחינוך לאומי .מפלגות הפועלים אף ראו ב"בולמוס הגימנסיות" סכנה חדשה
שתמשוך את הגלות ארצה ,שכן התרבות החדשה צריכה הייתה לדעתם לברוא חברה
חדשה "שלא הספר יעמוד בה בראש אלא האת והמעדר" .הסתירות הפנימיות בחינוך
העברי נתגלעו עוד קודם לכן .אחדות דעים שררה בדבר הצורך בפרודוקטיביזציה,
והחינוך נועד לשנות ערכים ולשנות את סוגי התעסוקה היהודיים ,לעשות את
היהדות ארצית יותר ,עובדת וכפרית יותר ומלומדת פחות ,ומכאן הדגשת העבודה
החקלאית ומלאכת הכפיים" ,זה העיקר ובלעדי זאת הכול הבל" ,כדברי אוסישקין
באספת היסוד של הסתדרות המורים ב־ .1903בתקופת העלייה השנייה אף התחזקו
הגישות האנטי־אינטלקטואליות ,שצמחו מההתנגדות לחיים היהודיים בגולה ומשאיפה
לארציות ישראלית ,ונוספו עליהן גם האידאולוגיות הסוציאליסטיות של חברי
מפלגות הפועלים .יש לציין שהיו הוגים שיצאו נגד השקפה זו ,כמו א"ד גורדון,
שטען שאין ניגוד בין "הרוח" לבין "חומר" 108,אך האוריינטציה הפועלית בעיקרה
ראתה ברוחניות מחלה מסוכנת שיש להילחם בה .התחזקות הציונות המעשית ,לאחר
הקמת המשרד הארץ־ישראלי בארץ ,הגבירה גם היא את הגישה היישובית־חקלאית.
אל מול אלה בלטו בגימנסיות בארץ ,ובקרב החברה העירונית של היישוב החדש גם
1 07שם ,עמ' .388–386על מעמדן של הלשון העברית והספרות בעברית ביצירת תרבות עברית
חדשה בארץ־ישראל ראו שביט ,חינוך ,עמ' ,315–306ושם גם בנושאים רבים נוספים.
108על הגותו של גורדון נכתבו ספרים ועשרות רבות של מאמרים ,וגם על מהות הביטוי "דת
העבודה" בתורתו בהקשרים השונים ,וראו מאמרו של זילברשייד ,גורדון ,והמקורות שם.
