Page 308 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 308

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪293 1918–1904 ,‬‬
‫מבחינה ציונית החלה מסתמנת יפו כמרכז של פעילות תנועת חובבי ציון‪ .‬כבר‬
‫בשנת תרמ"ה (‪ ,)1885‬בעת ביקורו של קלונימוס זאב ויסוצקי מטעם ההנהגה הכללית‬
‫של תנועת חובבי ציון‪ ,‬הוטלה עליו משימת ייסוד ועד פועל בארץ־ישראל שיפקח על‬
‫הנהגת המושבות בארץ כולה ויפעל למען הטבת מצבן החומרי והרוחני‪ ,‬ייעץ ויכוון‬
‫את העולים החדשים הבאים ארצה וידווח להנהגה בחו"ל‪ .‬ההנהגה‪ ,‬בהמלצת ויסוצקי‪,‬‬
‫תמכה בבחירת יפו בהקמת ועד זה‪ .‬עם ראשית הגל השני של העלייה הראשונה הוקם‬
‫מרכז הוועד של חובבי ציון ביפו‪ ,‬והיה בכך סימן ברור שהארגון הציוני מעדיף את‬

                                                                 ‫יפו על פני ירושלים‪97.‬‬
‫יפו התבססה גם כמרכז של חברות יהודיות נוספות‪ ,‬מרכז כי"ח והמשרד הראשי‬
‫של חברת יק"א‪ ,‬שהועבר אליה מביירות ב־‪ .1905‬ביפו בלטה הפעילות של אנשי‬
‫מושבות העלייה הראשונה ובני משפחותיהם‪ ,‬שהחלו נקלטים בארץ‪ ,‬וכן גם של‬
‫אוכלוסייה יהודית חדשה שנקלטה בה ישירות‪ .‬כך הפכה יפו למרכז היישוב החדש‬
‫היהודי בארץ‪ .‬בשנת ‪ ,1904‬עם ראשית העלייה השנייה‪ ,‬הגיעה האוכלוסייה היהודית‬
‫בעיר לכדי ‪ 5,000‬נפש‪ ,‬ועד פרוץ מלחמת העולם הגיעה לכדי ‪ 10,000‬נפש‪ ,‬מכלל‬

                                                           ‫כ־‪ 42,500‬נפש שחיו בעיר‪98.‬‬
‫היישוב היהודי ביפו גדל והחל פורץ את גבולותיה בהקמת שכונות חדשות‪ :‬נוה‬
‫צדק (‪ ;)1887‬נוה שלום (‪ ;)1890‬מחנה יהודה (‪ ;)1896‬יפה נוף (‪ ;)1897‬אחוה (‪;)1899‬‬
‫בתי פיינגולד (‪ ;)1904‬בתי ורשה; בתי שמרלינג; מחנה יוסף (‪ ;)1904‬כרם התימנים‬
‫(‪ ;)1905‬אהל משה (‪ ;)1906‬תל אביב (‪ ;)1909‬נחלת בנימין (‪ ;)1911 ,1909‬חברה חדשה‬
‫(‪ ;)1912‬מאה שערים (‪ ;)1914‬שעריים (לפני ‪ ;)1916‬חוף הים (לפני ‪ ;)1916‬מחנה‬

                ‫ישראל (לפני ‪ .)1916‬מובן שהשכונה החשובה שבהן הייתה תל אביב‪.‬‬
    ‫ראשיתה של תל אביב והתפתחותה עד מלחמת העולם הראשונה‬
‫לפני מלחמת העולם הראשונה סברו גם חובבי ציון וגם ההסתדרות הציונית‪ ,‬שהנהיגו‬
‫את ההתיישבות היהודית החדשה בארץ־ישראל‪ ,‬כי בניין הארץ צריך להיעשות בשילוב‬
‫של התיישבות חקלאית והתיישבות עירונית‪ .‬לראשי התנועה הציונית היה ברור כי‬

‫יפו כמרכז היישוב החדש בעלייה הראשונה‪ ,‬ראו קרק‪ ,‬מרכז היישוב החדש‪ ,‬עמ' ‪,312–297‬‬                ‫‪9	 7‬‬
‫והמקורות שם‪ .‬כן ראו הנ"ל‪ ,‬יפו‪ ,‬והמקורות שם‪ .‬על המאבק בין ירושלים ליפו על ההגמוניה‬            ‫‪	98‬‬
‫ביישוב היהודי בתקופת העלייה הראשונה והשנייה (‪ ,)1914–1882‬ראו קניאל‪ ,‬במעבר‪ .‬שם‬

      ‫הקבלות רבות בין ירושלים ליפו ובהן המאבק על מיקום מוסדות ההנהגה של היישוב‪.‬‬
‫על ביקור ויסוצקי‪ ,‬מטעם תנועת חובבי ציון‪ ,‬ראו ויסוצקי‪ ,‬קבוצת מכתבים‪ .‬על פעילות אחד‬
‫העם וארגון בני משה ביפו בתחום החינוך והתרבות‪ ,‬ראו לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪.162–157‬‬
‫על המאבק של אחד העם עם היישוב הישן ראו גם לעיל‪ ,‬בפרק הקודם‪ ,‬בתת־פרק העוסק‬

                                                                        ‫באחד העם ובבני משה‪.‬‬
‫על התפתחותה של יפו בתקופת העלייה השנייה ראו קרק‪ ,‬מרכז היישוב החדש; שילוני‪,‬‬
‫שלבי התיישבות‪ ,‬עמ' ‪ .134–131‬על יחסה של ההסתדרות הציונית לירושלים בתקופת העלייה‬

                                                           ‫השנייה‪ ,‬ראו שילה‪ ,‬מיפו לירושלים‪.‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313