Page 306 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪291 1918–1904 ,‬‬

‫ההתפתחות העירונית עד מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬תל אביב וערים נוספות‬

‫גידולה של ירושלים היהודית עד מלחמת העולם הראשונה‬
‫בפרק הרביעי של החיבור הרחבתי את היריעה על גידולה של ירושלים היהודית עד‬
‫לראשית שנות השמונים של המאה התשע עשרה ועל תהליך ההקמה של השכונות‬
‫היהודיות הראשונות שמחוץ לחומות‪ .‬תהליך גידולה של האוכלוסייה היהודית בעיר‬
‫הלך ונמשך עד לראשית מלחמת העולם הראשונה‪ .‬כבר מ־‪ 1880‬האוכלוסייה היהודית‬
‫הייתה המגזר הגדול בירושלים‪ ,‬כ־‪ 18,000‬נפש מתוך כ־‪ 30,000‬תושבים בעיר‪ .‬עד ערב‬
‫מלחמת העולם הראשונה מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כ־‪ 45,000‬יהודים‪ ,‬מתוך‬
‫כ־‪ 70,000‬נפש‪ 91.‬שינוי חשוב שחל בעיר היה התפתחות השכונות היהודיות החדשות‬
‫שנבנו מחוץ לחומות‪ .‬מתוך תשע שכונות שנבנו עד לראשית שנות השמונים‪ ,‬בערב‬
‫מלחמת העולם הראשונה כבר היו בעיר שבעים שכונות‪ 92.‬ההרכב החברתי והאופי‬
‫של היישוב האשכנזי הישן‪ ,‬וגם זה של עדות ספרד ועדות המזרח שקם בירושלים‬
‫עוד לפני ראשית שנות השמונים‪ ,‬הלך והתחזק‪ .‬עם זאת החל קם בעיר גם זרם של‬
‫חברה יהודית ציונית‪ .‬זו חיזקה את השפה העברית‪ ,‬הקימה ספרייה עברית‪ ,‬מוסדות‬
‫חינוך מודרניים‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬בית מדרש למורים‪ ,‬מוסד גבוה ללימודי אמנות "בצלאל"‪,‬‬
‫גימנסיה עברית‪ ,‬שנוסדה ב־‪( 1909‬אחרי גימנסיה "הרצליה" שקמה ביפו־תל אביב כבר‬

‫בראשית תרס''ו־‪ ,)1905‬וגם בה הייתה פעילות תרבותית עברית־ציונית ענפה‪93.‬‬
‫גם בהיבט הכלכלי חלו תמורות‪ .‬רעיון הפרודוקטיביזציה וקשיי הקיום של‬
‫האוכלוסייה ההולכת וגדלה אילצו את תושבי העיר היהודים לשנות את דרכי הקיום‬
‫והעיסוק המקצועי שלהם‪ ,‬הוקמו בתי מלאכה של יהודים לצורכי פרנסה‪ :‬בתי דפוס‪,‬‬
‫אריגה‪ ,‬תעשייה קלה‪ ,‬בנאות‪ ,‬שירותים‪ ,‬חנויות מסחר ואף אירוח‪ ,‬מלונאות ותיירות‪,‬‬
‫בעקבות גידול התיירות היהודי והכללי בעיר‪ 94.‬החברה העובדת החלה בהקמת גופים‬

‫פירוט של האוכלוסייה הכללית בערי ארץ־ישראל והאוכלוסייה היהודית בהן‪ ,‬כולל ירושלים‪,‬‬ ‫‪9 1‬‬
‫במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים (נתונים משוערים) ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪,‬‬ ‫‪9 2‬‬
‫‪9 3‬‬
‫ב‪ ,‬עמ' ‪ .631–630‬וראו גם לעיל‪ ,‬בפרק הרביעי‪ ,‬הערות ‪.2-1‬‬
‫פירוט כל השכונות שנבנו בעיר מחוץ לחומות ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .326–209‬סיכום עם טבלאות‬ ‫‪ 94‬‬
‫ומפות ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .322–320‬על מוסדות הציבור היהודים מחוץ לחומות‪ :‬בריאות‪ ,‬צדקה‬

‫וחינוך מודרני‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.370–327‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .596–572‬גם על התמורות בקיום הכלכלי וגם על חדירת המודרניזציה לעיר‪ ,‬דרכים‪,‬‬
‫דואר‪ ,‬בנקאות‪ ,‬תיירות ובתי מלון‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .571–501‬חלק חשוב בקהילה המשכילה‬
‫הציונית בעיר היו בני העדה הספרדית והקשורים אליה‪ ,‬ראו בצלאל‪ ,‬נולדתם ציונים; נ' אילן‪,‬‬

‫קתדרה‪( 131 ,‬תשס"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ,151–147‬בהערכה על ספרו של בצלאל‪.‬‬
‫על תיירות של שיירות יהודיות שהחלה מגיעות לארץ‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .567–564‬על "שיירת המכבים" שהגיעה מלונדון ב־‪ ,1896‬בראשות הרברט בנטוויץ‪ ,‬ראו‬

‫גודמן‪ ,‬המכבים הקדמונים‪.‬‬