Page 301 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שישי‬ ‫‪286‬‬

‫אף כמה ממנהיגי תנועת פועלי ציון בארץ‪ ,‬שמקורם היה בתנועה הציונית העולמית‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬מנהיגיה של תנועת הפועל הצעיר‪ ,‬תנועת הפועלים שקמה בארץ‪ ,‬התנגדה‬
‫לכך בתוקף‪ ,‬בטענה שמטרת העולים היא להקים בארץ את מחנה הפועלים ולא‬
‫יישובים חדשים‪ .‬מבחינה מסוימת חזרו צעירי העלייה השנייה להשקפת הציונים הלא־‬
‫הרצליאניים‪ ,‬בעיקר להשקפת חובבי ציון ברוסיה‪ ,‬שבכל אותה העת המשיכו לפעול‬
‫באמצעות הוועד האודסאי והמשרד ביפו וסייעו להתיישבות החקלאית בארץ‪ .‬כאמור‬
‫ב־‪ 1900‬נקלעה ההתיישבות למשבר עמוק‪ .‬הברון רוטשילד‪ ,‬בעזבו את הארץ‪ ,‬לא‬
‫מסר את המושבות למתיישבים עצמם כפי שדרשו‪ ,‬אלא כפה עליהם פקידות חדשה‬
‫של יק"א‪ .‬מדיניות הקיצוצים שנקטה זו במושבות הייתה מובנת לחובבי ציון מבחינת‬
‫תרומתה לרווחיות המשקים‪ ,‬אבל גררה קיצוץ במספר הפועלים החקלאים היהודים‪,‬‬

‫עד שיק"א החלה מציעה לפועלים סיוע בהגירה לחוץ לארץ‪76.‬‬
‫שנות המשבר הללו נמשכו לכל אורך הגל הראשון של העלייה השנייה‪ ,‬עד‬
‫‪ .1907‬באותן שנים המושבות הוותיקות החלו מפתחות‪ ,‬במהירות‪ ,‬את היזמה והארגון‬
‫המשקי שלהם‪ ,‬ואחרי ‪ 1908‬שגשגו וצמחו‪ .‬אולם הדבר גבה מחיר שלא נצפה מראש‪.‬‬
‫לפועלים היהודים לא נמצא כמעט מקום במושבות של האיכרים הפרטיים‪ .‬יתרה‬
‫מזו המושבות המשיכו להעסיק המוני פועלים ערבים‪ ,‬ואף חובבי ציון החלו חוששים‬
‫לעתידו של יישוב שיתפתח ויתבסס על יסודות כאלה‪ .‬נוסף על כך סגנון החיים‬
‫הצרפתי‪ ,‬שהתפתח בקרב איכרי המושבות‪ ,‬הביא חלק מילדיהם לרדת מן הארץ וגם‬
‫לנטיית איכרים לתמוך בהפניית מהגרים יהודים לאוגנדה‪ .‬תנועת חובבי ציון במזרח‬
‫אירופה הגיעה אפוא למסקנה כי יש צורך בהבאת עולים חדשים לארץ ובהכנסת‬
‫שיטות התיישבות חדשות‪ ,‬שיעזרו לממש את המטרה‪ :‬הקמת יישובים חקלאיים‬
‫שתושביהם יהיו פועלים ועובדי אדמה‪ .‬כמו כן עלו אז גם רעיונות לפיתוח סוג חדש‬
‫של משק אינטנסיבי מעורב‪ ,‬על שטחי קרקע קטנים‪ ,‬שיעובדו בידי משפחות יהודיות‬
‫שיוכשרו לכך מראש‪ .‬לצעירים יהודים מן הגולה הוצע לבוא לציון‪ ,‬לשמש פועלים‬
‫במושבות ולשרת בהן שלוש שנים על מנת שיוכלו אחר כך להתיישב בנחלות פרטיות‬

‫משלהם‪77.‬‬
‫נראה שאנשי העלייה השנייה‪ ,‬שהגל הראשון שלה הגיע בשנים ‪,1905–1904‬‬
‫נענו גם לפניות מהסוג הזה‪ ,‬שכן הם שאפו להיות פועלים שכירים במושבות למען‬
‫ההכשרה שלהם עצמם וגם כדי להציל את המושבות למען המפעל הציוני‪ .‬בתחילה‬
‫נראה היה כי ייווצר שיתוף פעולה בין אנשי העלייה השנייה לבין אנשי המושבות‪ ,‬אך‬
‫בשל הבדלים חברתיים נוצרו ניגודים בין הצדדים והם פעלו בנפרד בהקמת ארגונים‬

‫על המפנה המנהלי‪ ,‬ההתיישבות האזורית‪ ,‬המעבר ליק"א והשינוי בעקרונות ההתיישבות‪ ,‬ראו‬ ‫‪ 76‬‬
‫אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ .81–74‬על ההתיישבות היהודית בארץ בראשית המאה העשרים עד‬ ‫‪ 77‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כולל תקופת העלייה השנייה‪ ,‬ראו גם גבתי‪ ,‬מאה שנות התיישבות‪,‬‬

‫עמ' ‪ .114–78‬על ההיסטוריה של יק"א ראו בספרו של נורמן‪ ,‬יק"א‪.‬‬
‫כבר ב־‪ 1902‬הוקמה חברת "גאולה" לרכישת קרקעות בארץ־ישראל‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת‬

‫ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;268–266‬שילוני‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ;109‬כץ‪ ,‬חברת גאולה‪.‬‬