Page 297 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 297

‫פרק שישי‬  ‫‪282‬‬

‫מסורת‪ ,‬אך עברו תהליכי חילון קודם לעלייתם ארצה‪ .‬הם הביאו אתם ציונות לוהטת‬
‫וכמיהה לבנייה של חברה חדשה‪ .‬המאפיין השלישי שלהם היה ראייתם בעבודת אדמה‬
‫את האידאל להתוויית דרך חדשה להגשמת השאיפות הלאומיות והחברתיות בארץ־‬

                                                                               ‫ישראל‪64.‬‬
‫כבר בשנות התשעים של המאה התשע עשרה החלו חודרים רעיונות מרקסיסטיים‬
‫לאוכלוסיית אירופה‪ .‬רעיונות אלה העמידו את עיקר הבעיה החברתית על ההיבט‬
‫הכלכלי‪ .‬ההשקפה העיקרית הייתה ששינוי הסדר הפוליטי לא ישנה מהותית את‬
‫החברה‪ .‬הצדק צריך להיות לא רק צדק פוליטי‪ ,‬שוויון פוליטי או זכויות אזרח‪ ,‬אלא‬
‫גם צדק סוציאלי‪ :‬חלוקת קרקע‪ ,‬דאגה לחלש וכיוצא באלה‪ .‬רעיונות אלה זכו לתהודה‬
‫רחבה גם בחוגים הציוניים‪ ,‬ומכאן ההתפשטות הרחבה של אגודות בשם "פועלי ציון"‪,‬‬
‫שבתוך כמה שנים נעשו לקבוצות החשובות בתנועה הציונית המזרח־אירופית וברבות‬
‫מהן ניתנה זכות קדימה לבעיות הכלכלה‪ .‬לדעתם העם היהודי איננו עם נורמטיבי‪,‬‬
‫לא רק מבחינה פוליטית‪ ,‬אלא גם מבחינה כלכלית‪ ,‬משום שהמבנה הכלכלי שלו‬
‫פגום‪ .‬שכבת "עובדי האדמה"‪ ,‬שכבה שהיא היסוד של כל אומה ומדינה‪ ,‬היא מיעוט‬
‫קטן ומבוטל בו‪ ,‬וכך גם מעמד הפועלים‪ ,‬פועלי החרושת‪ ,‬הפרולטריון‪ .‬לעומתם כל‬
‫הקבוצות האחרות — בעלי המלאכה‪ ,‬סוחרים‪ ,‬מורים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬מתווכים‪ ,‬כלי קודש‬
‫וכיו"ב — תופסות את המקום המרכזי‪" .‬הפירמידה ההפוכה" הזאת מונעת מהעם‬
‫היהודי מלהשיג את המטרות הפוליטיות של פינסקר והרצל‪ .‬הניתוח החברתי־כלכלי‬
‫היה אפוא לגורם המדרבן לפתרון הציוני‪ .‬בשנים ‪ 1906–1905‬יצאו אמנם למעלה‬
‫מ־‪ 150,000‬יהודים להגירה מעבר לים‪ ,‬אלא שגם שם לא נמצא פתרון למבנה הכלכלי‬
‫של העם היהודי ויש למצוא את הטריטוריה שבה היהודים יוכלו לבנות את כלכלתם‬
‫העצמית‪ .‬אז התחזקה הדעה שיש למצוא טריטוריה אחרת‪ .‬לכאורה פינסקר והרצל‬
‫דיברו גם הם על ארץ משלנו‪ ,‬מדינה משלנו ורוב משלנו‪ ,‬אלא שמשמעות ה"משלנו"‬
‫שלהם הייתה אחרת‪ .‬לדעת קבוצות הפועלים האלה את החברה יש לבנות לפי גישה‬
‫כלכלית חדשה‪ ,‬ולפיכך החלו מתארגנות קבוצות לא גדולות של פועלי ציון ששאפו‬

                                     ‫לעלות ארצה ולבנות בה חברה כלכלית חדשה‪65.‬‬
‫פרעות קישינב שפרצו ב־‪ 1903‬והמחישו גם את יחס החברה המזרח־אירופית‬
‫ליהודים‪ .‬ביטחון החיים והרכוש של היהודים הופקר‪ .‬גם כשהשלטונות רצו להגן על‬
‫היהודים‪ ,‬לא תמיד הצליחו בכך‪ .‬על כן נוצרה התארגנות פנימית של הגנה עצמית‬
‫יהודית‪ .‬הבעיות הקיומיות והשאלות האידאולוגיות דחפו קבוצות של יהודים לבנות‬
‫תשתית של חברה יהודית שבה יתוקן לא רק מעמדם החוקי והמדיני של היהודים‪ ,‬אלא‬
‫גם המבנה הכלכלי־חברתי שלהם‪ .‬הקבוצות האלה יצאו לארץ משלהם‪ ,‬לארץ־ישראל‪,‬‬
‫והיו ליסוד המיוחד של העלייה השנייה העובדת‪ .‬גם מלחמת רוסיה–יפן‪ ,‬בשנים‬
‫‪ ,1905–1904‬חיזקה את רצונם של יהודי רוסיה לברוח מן הגיוס לצבא הצאר ולעלות‬
‫ארצה‪ .‬בשנים ‪ ,1907–1904‬הגיעו לארץ־ישראל כמה מאות עולים בכל שנה‪ ,‬מתוך‬

‫‪ 6	 4‬ראו אטינגר‪ ,‬האידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ .10–3‬גם אטינגר וברטל‪ ,‬עליה ראשונה‪.‬‬
                       ‫‪ 6	 5‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .6–4‬על הציונות המדינית ראו גם לעיל‪.‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302