Page 292 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 292

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪277 1918–1904 ,‬‬
‫שלא ראתה שמטרות הציונות עולות בקנה אחד עם ענייניה של האימפריה העות'מאנית‬

       ‫וגם עלייתם ארצה של יהודים בעלי רעיונות לאומיים עוררה בהם התנגדות‪49.‬‬
‫הרצל לא הצליח להשיג צ'רטר גם במקומות אחרים בעולם‪ .‬דומה כי הישגו הגדול‬
‫ביותר היה הפצת הרעיון הציוני ברחבי העולם היהודי והקמתה של התנועה הציונית‪,‬‬
‫תנועה שעוררה תקווה וסיכוי להתגשמותו של האידאל הציוני‪ .‬הרצל ארגן את‬
‫הקונגרסים הציוניים הראשונים והקים את הוועד הפועל הציוני‪ ,‬שניהל את התנועה‪.‬‬
‫הרצל והוועד הפועל ניסו לקדם ולחזק את היישוב היהודי בארץ בכמה נושאים‪( :‬א)‬
‫בהקמת מוסדות פיננסיים ציוניים של התנועה הציונית; (ב) בלימוד ומחקר תנאיה‬
‫היישוביים של ארץ־ישראל‪ ,‬שנועדו לשמש כלים למימוש תכניות התנועה הציונית;‬
‫(ג) במתן מעמד מיוחד לציוני ארץ־ישראל בתוך התנועה הציונית העולמית כולה‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬נראה כי מדיניותו של הרצל להימנע מעשייה כל עוד לא ניתנה רשות מדינית‬

                                                              ‫החלה משתנה עוד בחייו‪.‬‬

           ‫פעילות ההסתדרות הציונית‪1914–1904 ,‬‬

 ‫הנשיא השני דוד וולפסון‪ ;1911–1904 ,‬הנשיא השלישי אוטו וארבורג‪,‬‬
                                                             ‫‪1920–1911‬‬

‫בשנים שבהן שימש הרצל נשיא ההסתדרות הציונית היו מנהיגי התנועה הציונית‬
‫ברוסיה באופוזיציה לדרכו המדינית‪ .‬מסיבות שונות במשך כשש שנות כהונתו (‪–1897‬‬
‫‪ )1903‬לא הציגו לו תביעה אולטימטיבית לשינוי דרכו‪ .‬אך בקונגרס הציוני השישי‬
‫(‪ )1903‬ולאחריו‪ ,‬בעיקר בעקבות תכנית אוגנדה‪ ,‬שינו מנהיגי התנועה הציונית ברוסיה‬
‫את גישתם‪ ,‬הם הפכו אופוזיציה קולנית ודרשו שינוי במדיניות התנועה‪ 50.‬בקונגרס זה‪,‬‬
‫שקדם למות הרצל‪ ,‬נפלו שתי החלטות חשובות שהובילו לראשית הפעילות המעשית‬
‫של ההסתדרות הציונית בארץ‪( :‬א) החלטת הקרן הלאומית להתחיל ברכישת קרקע‬
‫לאלתר‪ ,‬ומתן תקציב קטן ל"ועדה הארצישראלית" ("פלשתינה קומיסיון")‪ ,‬על מנת‬
‫שתתחיל בפעולות מחקר; (ב) הפיכת הסניף הראשון של בנק אפ"ק‪ ,‬שנוסד ביפו‬

       ‫כחודש לפני התכנסות הקונגרס‪ ,‬כדי שישמש לנציגות הראשונה שלו בארץ‪51.‬‬
‫בכינוס הוועד הפועל הציוני (הגדול)‪ ,‬שנערך כאמור כשלושה חודשים לפני מותו‬
‫של הרצל‪ ,‬נדמה היה כי "הציונים הרוסים" התחזקו די הצורך והם יוכלו לשנות את‬

‫סיכום בנושא זה ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ד‪ ,‬עמ' ‪ .296–290‬שם מובאות מעיתונים וממקורות‬               ‫‪4	 9‬‬
                                                                                 ‫עבריים אחרים‪.‬‬  ‫‪5	 0‬‬
                                                                                                ‫‪	51‬‬
‫על השינויים ביחסים בין התנועה הציונית ברוסיה לבין הרצל מראשית המאה העשרים‪ ,‬ראו‬
   ‫גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;278–253‬הנ"ל‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬עמ' ‪ ,78–75‬והמקורות שם‪.‬‬

‫על מדיניות הוועד הפועל לרכישת קרקעות ופעילות אישים שונים בכך‪ ,‬ראו הראל‪ ,‬התנועה‬
                                                        ‫הציונית והיישוב בארץ‪ ,‬עמ' ‪.406–402‬‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297