Page 290 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪275 1918–1904 ,‬‬
‫את אולם ההצבעה ועברה להתכנס במקום סמוך‪ .‬החשש לפילוג בתנועה הלך והתחזק‪.‬‬
‫הרצל הלך למקום הימצאם של המתנגדים‪ ,‬שם פנה אליהם בדברים נרגשים והצליח‬
‫לשכנעם לחזור לאולם הקונגרס‪ .‬בקונגרס נאמרו דברי סיכום לאחדות‪ ,‬והוא התפזר‬

‫עם ההחלטות הקודמות שנתקבלו‪41.‬‬
‫מעניין לציין שגם בקרב אנשי ארץ־ישראל נמצאו כאלה שתמכו ברעיון אוגנדה‪.‬‬
‫בהם היה ועד האגודות‪ ,‬שפעל בתיאום עם התנועה הציונית‪ .‬התומכים ברעיון סברו‬
‫שארץ־ישראל לא תוכל לשמש פתרון לאלתר לאלפי היהודים הנתונים במצוקה‪,‬‬
‫והפנייתם של אלפי יהודים לארץ רק תהרוס את סיכוייה להיות מדינת העם היהודי‬
‫בעתיד‪ .‬היו שטענו שאין לראות באוגנדה תחליף לארץ‪ ,‬אלא מקום הכשרה להמונים‪,‬‬
‫מושתת אף הוא על חברה בריאה ויצרנית‪ ,‬בדרך אל ציון החדשה‪ .‬לכל אלה נתווספה‬
‫גם האמונה בשיקולים הדיפלומטיים של הרצל‪ ,‬מתוך ראיית אוגנדה כצעד טקטי‬

‫במשא ומתן עם הסולטן‪42.‬‬
‫כאמור ב־‪ 23‬באוגוסט ‪ 1903‬התכנס בבאזל הקונגרס הציוני השישי‪ .‬באותו יום‪,‬‬
‫ביזמת מנחם אוסישקין‪ ,‬התכנסה בארץ־ישראל בזיכרון יעקב "הכנסייה הארצישראלית"‪,‬‬
‫ובה הוחלט על הקמת "הסתדרות ארצישראלית" ציונית‪ ,‬נוסף על ועד האגודות שהוקם‬
‫עוד קודם לכן‪ .‬אך בשעה שלהקמת ועד האגודות הסכים הרצל‪ ,‬בתנאי שיפעל בתיאום‬
‫מלא עם ההנהגה העולמית‪ ,‬הרי שלהקמת הגוף החדש התנגדו בתוקף מנהיג התנועה‬

‫הציונית העולמית ושותפיו להנהגה‪43.‬‬
‫אחרי הקונגרס השישי בהנהגת אוסישקין‪ ,‬החלו להתעורר קבוצות ציוניות‪ ,‬בעיקר‬
‫מארץ־ישראל ורוסיה‪ ,‬שהתנגדו בתוקף לכל רעיון אוגנדה‪ ,‬קראו לעצמם "ציוני ציון"‬
‫ויצאו בחריפות נגד הרצל‪ 44.‬ב־‪ 14–11‬בנובמבר ‪ 1903‬התכנסו ציוני ציון בעיר חרקוב‬

‫על תכנית אוגנדה נכתבו ספרים ומאמרים רבים‪ ,‬ובהם על הגורמים שהביאו לידי הניסיון‬ ‫‪ 41‬‬
‫לקבלו‪ ,‬על הדיונים בוועד הפועל הגדול ובקונגרס‪ ,‬על תוצאות ההצבעה ומשמעותה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ 42‬‬
‫בסיכום התמציתי הזה לא אוכל לדון בכל אלה אלא רק להכניסם אל תוך המסגרת הכללית‬ ‫‪4 3‬‬
‫של ההתפתחויות שהתרחשו בזמן הפרק הזה ובעיקר בקשר שלהן לארץ־ישראל‪ .‬לסיכום‬
‫‪ 44‬‬
‫מסוים ראו אלמוג‪ ,‬ציונות והיסטוריה‪ ,‬הפרק על משבר אוגנדה‪.‬‬
‫הבולט מבין אנשי ארץ־ישראל שתמך ברעיון אוגנדה היה אליעזר בן־יהודה‪ .‬הוא אף פרסם‬
‫דברים בנושא‪ .‬על עמדת ועד האגודות בפרשת אוגנדה ועל הקמת ההסתדרות הארץ־ישראלית‬
‫בידי אוסישקין ועל יחסיה עם ועד האגודות הציוניות המאוחדות הארץ־ישראלי והוועד הפועל‬

‫הציוני בווינה ראו גם בהערה הבאה‪.‬‬
‫אוסישקין יצא לארץ־ישראל ב־‪ 1903‬כדי לדרבן את מה שחשב כל ימיו כעיקר המפעל‬
‫הציוני כולו‪ ,‬עבודת ההתיישבות בארץ־ישראל‪ .‬כאמור בעיצומו של הקונגרס בבאזל כינס את‬
‫ועידת היישוב החדש בזיכרון יעקב ב־‪ 27–23‬באוגוסט‪ .‬יומיים לאחר מכן ארגן גם את אספת‬
‫המורים שבה הוקמה הסתדרות המורים בארץ‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪;270–267‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬אוסישקין‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;164–157‬לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;174–172‬ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪,‬‬
‫ב‪ ,‬עמ' ‪ ;228‬הראל‪ ,‬התנועה הציונית והיישוב בארץ‪ ,‬עמ' ‪ ,397‬מכתב ועד האגודות להרצל‪,‬‬

‫תרס"ד (‪ .)1904‬על הקמת הסתדרות המורים ראו לעיל‪ ,‬בפרק החמישי‪ ,‬הערה ‪.112‬‬
‫על התארגנות התנועה בארץ ובקרב ציוני רוסיה נגד הרצל ותכנית אוגנדה‪ ,‬על איגרת המחאה‬