Page 285 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 285
פרק שישי 270
נקודות אחיזה רבות .רבים קיבלו את דעתו שהפתרון למצוקה בהתיישבות הוא בהשגת
זיכיון מדיני ואין טעם בעלייה נוספת בתנאים הקיימים .גם התנגדות הרצל לשיטת
הברון להתיישבות בארץ עוררה אהדה רבה .ההתנגדות לפילנטרופיה של הברון
והשאיפה להפנות לעבודה את אנשי היישוב הישן ,מקבלי החלוקה ,משכו רבים,
בייחוד את חוגי הצעירים ששאפו לפרודוקטיביזציה .גם תפיסתו החברתית של הרצל
ושאיפתו ליצור חברה חדשה ,בריאה וגאה ,חברת מופת ,מצאה לה תומכים רבים24.
התקוות שתלו היהודים בביקורו של הרצל בארץ היו לנחלת רבים מתושבי ארץ־
ישראל עצמה .רבים ראו בכך את ניצחון דרכה של התנועה הציונית המדינית על פני
שיטות השתדלנות הקודמות של חובבי ציון והברון .הדי המשבר שנגרם בארץ ,עקב
העברת הניהול של מושבות הברון לידי יק"א ופיטורי מאות פועלים במושבות ,חיזקו
רגשות אלה ואגודות ציוניות רבות החלו קמות בארץ.
ב־ 21במרס 1902קם בראשון לציון הגרעין הראשון של "ועד האגודות" הציוניות25.
הוועד הקיף את שבע האגודות שהיו כבר קיימות אז בארץ .באספת היסוד התכנסו
נציגיהם של 550שוקלי השקל הציוני ,ולקראת 1904הגיע מספר שוקלי השקל בארץ
לכדי 26.3,000
עיקר מטרת התנועה הציונית הארץ־ישראלית הייתה להשתתף בתנועת התחייה
הלאומית היהודית .כבר מראשיתה ציינו בה שתי גישות קוטביות מנוגדות זו של
הציונות המעשית ,שתבעה את התערבותה המידית של התנועה הציונית בענייני הארץ
כתנועה מיישבת ,והציונות המדינית ,שדרשה מן התנועה הציונית לא לעשות דבר
בארץ" ,טרם שימצאו את תנאי העבודה די מספיקים למלאות עבודתם הגדולה ,כי
מבלעדי זאת יש לפחד שהמפעלים הגדולים שאנו הציונים שואפים להם ,ייהפכו
למעשים קטנים שאינם מעלים ואינם מורידים"27.
מובן שלרעיונותיו של הרצל היו גם מתנגדים ,הן בארץ הן בקונגרסים הציוניים .מהבולטים 2 4
שבהם היה אחד העם ,שכבר בקונגרס הציוני הראשון הביע את דעתו נגד תכנית באזל ואף
כתב נגדה ,ראו ביין ,ביוגרפיה ,עמ' .216–209על ביקורות שליליות על הספר אלטנוילנד, 25
ראו שם ,עמ' .330–327 2 6
על ההתארגנות הציונית בארץ־ישראל בשנים ,1901–1897וגם מסוף 1901עד ייסוד ועד 2 7
האגודות ( ,)1902ראו הראל ,הרצל וציוני ארץ־ישראל ,עמ' .32–7על הקמת אגודות ראשונות
כאלה במושבות יהודה ,ופירוט כל האגודות הציוניות הראשונות שקמו בארץ ,ראו שם ,עמ'
.116–40
על יחסי הרצל והיישוב היהודי בארץ ,ראו במפורט שם; הנ"ל ,התנועה הציונית ,עמ'
.406–383
הרצל לא ייחס חשיבות רבה לתנועה הציונית ברוסיה ,ראו גולדשטיין ,חיבת ציון ,עמ'
.252–233