Page 285 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 285

‫פרק שישי‬                                                                                         ‫‪270‬‬

‫נקודות אחיזה רבות‪ .‬רבים קיבלו את דעתו שהפתרון למצוקה בהתיישבות הוא בהשגת‬
‫זיכיון מדיני ואין טעם בעלייה נוספת בתנאים הקיימים‪ .‬גם התנגדות הרצל לשיטת‬
‫הברון להתיישבות בארץ עוררה אהדה רבה‪ .‬ההתנגדות לפילנטרופיה של הברון‬
‫והשאיפה להפנות לעבודה את אנשי היישוב הישן‪ ,‬מקבלי החלוקה‪ ,‬משכו רבים‪,‬‬
‫בייחוד את חוגי הצעירים ששאפו לפרודוקטיביזציה‪ .‬גם תפיסתו החברתית של הרצל‬
‫ושאיפתו ליצור חברה חדשה‪ ,‬בריאה וגאה‪ ,‬חברת מופת‪ ,‬מצאה לה תומכים רבים‪24.‬‬
‫התקוות שתלו היהודים בביקורו של הרצל בארץ היו לנחלת רבים מתושבי ארץ־‬
‫ישראל עצמה‪ .‬רבים ראו בכך את ניצחון דרכה של התנועה הציונית המדינית על פני‬
‫שיטות השתדלנות הקודמות של חובבי ציון והברון‪ .‬הדי המשבר שנגרם בארץ‪ ,‬עקב‬
‫העברת הניהול של מושבות הברון לידי יק"א ופיטורי מאות פועלים במושבות‪ ,‬חיזקו‬

                                ‫רגשות אלה ואגודות ציוניות רבות החלו קמות בארץ‪.‬‬
‫ב־‪ 21‬במרס ‪ 1902‬קם בראשון לציון הגרעין הראשון של "ועד האגודות" הציוניות‪25.‬‬
‫הוועד הקיף את שבע האגודות שהיו כבר קיימות אז בארץ‪ .‬באספת היסוד התכנסו‬
‫נציגיהם של ‪ 550‬שוקלי השקל הציוני‪ ,‬ולקראת ‪ 1904‬הגיע מספר שוקלי השקל בארץ‬

                                                                          ‫לכדי ‪26.3,000‬‬
‫עיקר מטרת התנועה הציונית הארץ־ישראלית הייתה להשתתף בתנועת התחייה‬
‫הלאומית היהודית‪ .‬כבר מראשיתה ציינו בה שתי גישות קוטביות מנוגדות זו של‬
‫הציונות המעשית‪ ,‬שתבעה את התערבותה המידית של התנועה הציונית בענייני הארץ‬
‫כתנועה מיישבת‪ ,‬והציונות המדינית‪ ,‬שדרשה מן התנועה הציונית לא לעשות דבר‬
‫בארץ‪" ,‬טרם שימצאו את תנאי העבודה די מספיקים למלאות עבודתם הגדולה‪ ,‬כי‬
‫מבלעדי זאת יש לפחד שהמפעלים הגדולים שאנו הציונים שואפים להם‪ ,‬ייהפכו‬

                                     ‫למעשים קטנים שאינם מעלים ואינם מורידים"‪27.‬‬

‫מובן שלרעיונותיו של הרצל היו גם מתנגדים‪ ,‬הן בארץ הן בקונגרסים הציוניים‪ .‬מהבולטים‬                 ‫‪2	 4‬‬
‫שבהם היה אחד העם‪ ,‬שכבר בקונגרס הציוני הראשון הביע את דעתו נגד תכנית באזל ואף‬
‫כתב נגדה‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .216–209‬על ביקורות שליליות על הספר אלטנוילנד‪,‬‬                 ‫‪	25‬‬

                                                                        ‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.330–327‬‬     ‫‪2	 6‬‬
‫על ההתארגנות הציונית בארץ־ישראל בשנים ‪ ,1901–1897‬וגם מסוף ‪ 1901‬עד ייסוד ועד‬                      ‫‪2	 7‬‬
‫האגודות (‪ ,)1902‬ראו הראל‪ ,‬הרצל וציוני ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .32–7‬על הקמת אגודות ראשונות‬
‫כאלה במושבות יהודה‪ ,‬ופירוט כל האגודות הציוניות הראשונות שקמו בארץ‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

                                                                                        ‫‪.116–40‬‬
‫על יחסי הרצל והיישוב היהודי בארץ‪ ,‬ראו במפורט שם; הנ"ל‪ ,‬התנועה הציונית‪ ,‬עמ'‬

                                                                                      ‫‪.406–383‬‬
‫הרצל לא ייחס חשיבות רבה לתנועה הציונית ברוסיה‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ'‬

                                                                                      ‫‪.252–233‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290