Page 289 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 289

‫פרק שישי‬                                                                                        ‫‪274‬‬

‫בחג הפסחא הנוצרי ‪ 1903‬פרצו ברוסיה פרעות קישינב‪ .‬הפרעות היו נגועות‬
‫גם בעלילות דם וזעזעו את העם היהודי בעולם כולו‪ .‬הפוגרום נמשך שלושה ימים‬
‫רצופים‪ ,‬חמישים יהודים נהרגו וכמאה נפצעו קשה‪ 39.‬אסון זה‪ ,‬והעובדה שעד כה‬
‫לא הצליח הרצל לקדם את רעיון הצ'רטר שלו‪ ,‬הביאה את הרצל לנסות ולבדוק את‬
‫התכנית שהציע לו צ'מברלין‪ ,‬בפגישתם הקודמת‪ ,‬לקבל חבל ארץ במזרח אפריקה‬
‫לצורכי הקמת מושבה יהודית שם‪ .‬דובר על משלחת שתצא לאזור לבדוק את מידת‬
‫התאמת המקום להקמת מושבה כזאת‪ .‬הרצל החליט לפנות אל ז'וסף צ'מברלין בעזרת‬
‫גרינברג‪ ,‬ולבקש לקבל נוסחה לצ'רטר כזה כדי שיוכל להביאו לאישור הקונגרס הציוני‬
‫השישי‪ ,‬ב־‪ 23‬באוגוסט ‪ .1903‬גרינברג פנה למשרד עורכי הדין לויד ג'ורג'‪ ,‬רוברטס‬

                                               ‫ושות' כדי שיעבדו נוסח לצ'רטר כזה‪40.‬‬
‫השם שהוצע למושבה שתוכנן להקימה במזרח אפריקה היה‪" :‬ארץ־ישראל החדשה"‬
‫(‪ .)New Palestine‬נקבע שבעל הצ'רטר יהיה הבנק הקולוניאלי היהודי‪ ,‬ובעתיד אפשר‬
‫יהיה להעביר את ניהול הצ'רטר לחברה אחרת‪ .‬התכנית נודעה בשם "תכנית אוגנדה"‪,‬‬
‫אף על פי שהאזור שהוצע לא נמצא באוגנדה כי אם בקניה השכנה והשם שהשתמשו‬
‫בו בעיקר היה‪" :‬תכנית מזרח אפריקה"‪ .‬לנורדאו הודיע הרצל על התכנית רק בראשית‬
‫יולי ‪ .1903‬בתחילה התנגד נורדאו לתכנית‪ ,‬ואף העריך נכונה את ההתנגדות הגדולה‬

      ‫שתקום לה בקונגרס‪ .‬אך הרצל הצליח לרכך את נורדאו ואף קיבל ממנו סיוע‪.‬‬
‫תשובה רשמית מטעם ממשלת בריטניה‪ ,‬המאשרת את הצעת הצ'רטר המובטח‬
‫לעם היהודי באזור מזרח אפריקה‪ ,‬הגיעה להרצל ב־‪ 23‬באפריל ‪ .1903‬הרצל החליט‬
‫להביאה לאישור הוועד הפועל הציוני (הגדול)‪ ,‬שעמד להתכנס ב־‪ 21‬באוגוסט ‪,1903‬‬
‫לפני הקונגרס הציוני השישי‪ ,‬שעמד להתכנס יומיים לאחר מכן‪ .‬בדיון בוועד הפועל‬
‫הצליח הרצל לשכנע את החברים כי התכנית לא נוגדת את הרעיון הציוני וכי עד‬
‫להשגת הארץ ראוי לקבל את ההצעה של ממשלת בריטניה שהמקום ישמש מקלט זמני‬
‫("מקלט לילה") ליהודי מזרח אירופה הסובלים קשות מהפרעות‪ ,‬עד ליום שבו תיפתח‬
‫בפניהם גם ארץ־ישראל‪ .‬בוועד הפועל עברה ההצעה בשלום‪ ,‬אך בקונגרס הציוני סערו‬
‫הרוחות‪ .‬לבסוף הוצע סיכום‪ :‬הקונגרס ימנה ועדה להמשך טיפול בהצעה‪ ,‬וועדת חקר‬
‫תצא לבדוק את המקום‪ .‬רבים התנגדו גם לזאת‪ .‬בהצבעה הסופית היה רוב לתומכים‪,‬‬
‫אך מספר המתנגדים והנמנעים היה כמעט שווה‪ .‬קבוצה גדולה של מתנגדים עזבה‬

‫לקלווריסקי‪ .‬על קלווריסקי ראו גם להלן‪ ,‬הערה ‪ ,60‬וההפניות שם‪ .‬על רעיון מחוז עכו ראו‬               ‫‪	39‬‬
‫גם אבינרי‪ ,‬הרצל‪ ,‬עמ' ‪ .206‬בסוף ינואר ‪ 1904‬יצא הרצל לפגישה עם המלך האיטלקי ברומא‪.‬‬                ‫‪4	 0‬‬

                                         ‫שם נפגש גם עם האפיפיור‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.216–207‬‬
‫לפרק השמיני בספרו קורא אבינרי‪" :‬אל־עריש–קישינב–אוגנדה"‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.208–173‬‬
‫אבינרי מרחיב את הדיבור על אל־עריש ורואה בפוגרום בקישינב מאורע שהשפיע על הרצל‬
‫לנסות לפעול ברוסיה כדי שיכירו ברעיונותיו‪ .‬לאחר שרעיון אל־עריש לא צלח החל הרצל‬

                                                                           ‫פונה לרעיון אוגנדה‪.‬‬
‫עורך הדין לויד ג'ורג' היה לימים לראש ממשלת בריטניה והוביל את הצהרת בלפור‪ .‬על כך‬

                                                                        ‫ראו בפירוט בפרק הבא‪.‬‬
   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294