Page 291 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 291

‫פרק שישי‬                                                                                          ‫‪276‬‬

‫שבאוקראינה לוועידת חירום‪ ,‬הדברים שהושמעו בוועידה זו העלו חשש לפיצול‬
                                                                     ‫בתנועה הציונית‪45.‬‬

‫גם בבריטניה החלו נושבות רוחות אחרות‪ ,‬וההסכמה לתכנית הלכה וקטנה‪ .‬באספה‬
‫שדיברה בזכות התכנית אף היה ניסיון התנקשות בחייו של נורדאו‪ .‬אף שהתברר‬
‫שהניסיון נעשה בידי אדם מעורער בנפשו‪ ,‬החלו הכול להבין כי מחלוקת אוגנדה‬
‫עלולה להרוס את התנועה הציונית שזה עתה קמה‪ 46.‬לבסוף‪ ,‬בהסכמת הכול‪ ,‬הוחלט‬
‫שאנשי שתי הקבוצות יתכנסו פעם נוספת לישיבת הוועד הפועל הציוני כדי לדון‬
‫בנושא זה‪ .‬ב־‪ 14–11‬באפריל ‪ 1904‬התכנסה הוועידה‪ ,‬שאחר כך זכתה להיקרא "ועידת‬
‫הפיוס"‪ .‬שני הצדדים הבינו שהתכנית לא תוכל להתגשם והתפייסו בשליחת ועדת‬

                     ‫חקר‪ ,‬שבהתאם לדוח שיתקבל ממנה תתקבל ההחלטה הסופית‪47.‬‬
‫שלושה חודשים אחר כך‪ ,‬בכ' בתמוז תרס"ד (‪ 4‬ביולי ‪ ,)1904‬נפטר לפתע בנימין‬
‫זאב הרצל ממחלה שסבל ממנה עוד קודם לכן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בינואר ‪ ,1905‬יצאה‬
‫משלחת החקר לעבודתה במזרח אפריקה‪ .‬ב־‪ 16‬במאי ‪ 1905‬הגישה הוועדה את‬
‫מסקנותיה וקבעה שהאזור לא מתאים להתיישבות יהודית‪ .‬הוחלט להביא את המסקנות‬
‫לפני הקונגרס הציוני השביעי‪ ,‬שהתכנס באותה השנה‪ ,‬והפעם‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ללא הרצל‬

                                                                               ‫מייסדו‪48.‬‬
‫מותו של הרצל היכה בהלם את התנועה הציונית‪ .‬האבל על מות המנהיג הציוני‬
‫היה כבד בארץ כבכל העולם כולו‪ .‬הרצל השקיע את כל כוחו ברעיונות להשגת צ'רטר‬
‫שיאפשר את הגשמת חזונו — הקמתה של מדינה יהודית‪ .‬את תכניתו זו כיוון תחילה‬
‫לשלטונות העות'מאניים‪ ,‬אך היא נתקלה בסירוב מוחלט של הממשלה העות'מאנית‪,‬‬

‫ששלח אוסישקין להרצל ועל התגובה הקשה של הרצל במכתב שפורסם בדי ואלט ב־‪30‬‬                            ‫‪	45‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1903‬ראו ביין‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .391–385‬לאחר פרשת אוגנדה התחזק מאוד‬                       ‫‪4	 6‬‬
‫מעמדו של אוסישקין ברוסיה‪ ,‬ובשנים ‪ 1906–1905‬אף נבחר לשמש ראש הוועד האודסאי‪ ,‬ראו‬
                                                                                                  ‫‪4	 7‬‬
   ‫גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪ .296–281‬על פרשת אוגנדה ראו גם פרידמן‪ ,‬הרצל ואוגנדה‪.‬‬                 ‫‪4	 8‬‬
‫על ועידת חרקוב וההחלטה לשלוח אל הרצל משלחת של שלושה אנשים עם תביעותיהם ועל‬

                                                   ‫תגובת הרצל‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.394–391‬‬
‫על ניסיון ההתנקשות בנורדאו ועל ישיבת הוועד הפועל הגדול בווינה‪ ,‬שהחל ב־‪ 11‬באפריל‬
‫ונפתח בנאום מרגש של הרצל והפך להיות מעין ועידת התפייסות בין הצדדים‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .406–397‬על נורדאו ראו הרצל‪ ,‬ספרי הימים‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬ראו גם מאמרו של היימן‪,‬‬

                                                                                         ‫נורדאו‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני השישי (בבאזל‪ ,‬ב־‪ 28–23‬באוגוסט ‪ )1903‬נדונה ההצעה להסתפק בינתיים‬
‫בהחלטה רק על בדיקה של תכנית אוגנדה בעזרת שליחת משלחת בדיקה לאזור‪ .‬בהצעה זו‬

          ‫זכה הרצל ברוב‪ .‬בנושא זה ראו גם ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬בעיקר עמ' ‪.224–206‬‬
‫על משלחת החקר ראו ספרו של וילבוש‪ ,‬אוגנדה‪ .‬שם גם על תולדות משפחתו ועל תולדותיו‪.‬‬
‫בספר יומן וזיכרונות שלו בתור חבר המשלחת לאוגנדה ומבוא של א' ביין‪ .‬לדעת ביין‬
‫הרצל ראה בהצעה הבריטית רק צעד מקדים לרעיון הציוני‪ ,‬כלומר הכרה בצורך במדינה‬
‫לעם היהודי‪ .‬מראשיתה לא נועדה התכנית להתגשם‪ ,‬אבל הובילה לדעתו ישירות להצהרת‬

                                                                                         ‫בלפור‪.‬‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296