Page 296 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 296

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪281 1918–1904 ,‬‬
‫שרכישות הקרקע היהודיות צריכות להיות בגושים גדולים שבהם יוקמו כמה יישובים‬
‫שאחר כך אולי אפשר יהיה לחבר ביניהם‪ .‬לעומתו ניסח רופין מראש תכנית כוללת‪,‬‬
‫שהתבססה על היישובים היהודיים שהיו בזמנו‪ .‬בפרק העשירי של החיבור אקדיש דיון‬
‫מיוחד להתפתחות דגם ה־‪ N‬ההתיישבותי היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬שרופין היה ראשון‬
‫הוגיו‪ .‬דגם זה התפתח בתקופת המנדט הבריטי והיווה את הבסיס להמשך הקמתה של‬

                                                        ‫המדינה היהודית בארץ־ישראל‪.‬‬

        ‫המפנה בארץ בעקבות העלייה השנייה והמשך‬
           ‫הפעילות היישובית היהודית‪1914–1904 ,‬‬

        ‫ראשית העלייה השנייה והמפנה באידאולוגיה החברתית־ציונית‬

‫"העלייה השנייה" הוא השם שניתן לגל העולים שהגיע לארץ למן שלהי ‪ ,1903‬לאחר‬
‫פרעות קישינוב‪ ,‬ועד קיץ ‪ ,1914‬ונקטע במלחמת העולם הראשונה‪ 61.‬מעריכים כי‬
‫בשנים אלה הגיעו לארץ כ־‪ 30,000‬יהודים‪ ,‬מהם רק כ־‪ 2,000‬ציונים סוציאליסטים‪,‬‬
‫שהביאו עמם אידאולוגיה חברתית חדשה‪ 62.‬כמחצית מהעולים החדשים הצטרפו‬
‫לחברת היישוב הישן ולמערכות היהודיות‪ ,‬הארגוניות והחברתיות‪ ,‬שהיו אז בארץ‪,‬‬
‫ורק מקצתם סירבו להשתלב במערכות אלה וגיבשו לעצמם מסגרות חדשות שטבעו‬

                                                     ‫חותם עמוק על תולדות היישוב‪63.‬‬
‫הדיון בחלק הזה של החיבור מתמקד בעיקרו בקבוצה זו של מטביעי החותם‬
‫שזכתה לכינוי "העלייה השנייה העובדת"‪ .‬לקבוצת עולים קטנה וחשובה זו היו שלושה‬
‫מאפיינים בולטים‪ .‬המאפיין הראשון שלהם היה מוצאם החברתי‪ .‬רובם היו צעירים‬
‫שהגיעו לארץ מעיירות קטנות במזרח אירופה‪ ,‬בלי משפחה‪ ,‬בלי מקצוע ובלי אמצעים‬
‫משלהם‪ .‬המאפיין השני היה הרקע הרעיוני שלהם‪ ,‬רובם אמנם באו מבתים שומרי‬

‫ויטל מציין כי הפוגרום בקישינב דמה לפרעות הקודמות של סופות בנגב‪ .1884–1881 ,‬בין‬           ‫‪6	 1‬‬
‫היתר הוא מציין כי הפרוטוקולים של "זקני ציון" שהתפרסמו אז היו מעשי זיוף של המשטרה‬         ‫‪6	 2‬‬
                                                                                         ‫‪6	 3‬‬
    ‫החשאית הרוסית‪ ,‬ראו ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,181–178‬וראו שם גם המקורות‪.‬‬
‫על העלייה השנייה מקורות רבים וספרות ענפה‪ ,‬ואין זה המקום לסקור אפילו חלק מחומר‬
‫נכבד זה‪ .‬אשתמש בעיקר בהפניות לספר העלייה השנייה‪ ,‬בן שלושת הכרכים‪ ,‬שיצא בהוצאת‬
‫יד בן־צבי‪ :‬א‪ :‬מחקרים; ב‪ :‬אישים; ג‪ :‬מקורות‪ .‬רבות דובר גם על הירידה של אנשי העלייה‬

           ‫השנייה‪ ,‬אך נראה כי הדברים מוגזמים וראו בנדון קניאל‪ ,‬במעבר‪ ,‬עמ' ‪.429–403‬‬
‫ויטל מדגיש את העובדה כי הציונים הסוציאליסטים היו בדעה אחת עם הציונים המדיניים‪,‬‬
‫ברצונם להביא לידי מהפכה בחייהם ובמצבם של היהודים‪ .‬אלא שמהפכתם כוונה פנימה‪,‬‬
‫ליצירת חברה יהודית חדשה בארץ־ישראל ולא בהשפעה על כלל העם היהודי או על יהדות‬

                                      ‫אירופה‪ ,‬ראו ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.300–299‬‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301