Page 298 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 298

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪283 1918–1904 ,‬‬
‫מוטיבציה אידאולוגית מיוחדת‪ ,‬ועוד כמה אלפים נוספים שהמוטיבציה האידאולוגית‬

                     ‫שלהם לעלייה הייתה דומה לזו של העולים שקדמו לעלייה זו‪66.‬‬
‫הארגונים שהוקמו בעלייה השנייה העובדת היו שתי המפלגות‪ :‬פועלי ציון והפועל‬
‫הצעיר‪ .‬עד אז לא היו מפלגות פוליטיות מאורגנות ביישוב‪ .‬פועלי ציון היו שלוחה‬
‫של התנועה היהודית של תנועת פועלי ציון שקמה בחו"ל‪ .‬הם אמנם הביאו עמם‬
‫את רעיונות התנועה‪ ,‬אך החלו מקבלים גוון מיוחד משלהם‪ .‬למשל‪ ,‬המפלגה בארץ‬
‫החליטה להשתתף בקונגרס הציוני ב־‪ ,1909‬בניגוד להחלטה מפורשת של תנועת‬
‫פועלי ציון ברוסיה‪ .‬תנועת פועלי ציון גם הוציאה את כתב העת העברי האחדות‪.‬‬
‫לעומתם קבוצת הפועל הצעיר הייתה הארגון הראשון ביישוב שהוקם בארץ כמסגרת‬
‫ארצית דמוקרטית‪ .‬הוא היה פתוח למצטרפים‪ ,‬התווה דרך רעיונית והציע כלי פעולה‪,‬‬
‫ובכך היה למפלגה הפוליטית הראשונה בארץ‪ .‬קבוצת הפועל הצעיר הייתה מגוונת‬
‫מאוד‪ .‬היו בה מרקסיסטים ושומרי מצוות‪" ,‬בורוכוביסטים" (תומכי דב בורוכוב‬
‫מאבות הציונות הסוציאליסטית)‪ ,‬אנרכיסטים‪ ,‬קנאים לרעיון העבודה העצמית‪ ,‬מנהלים‬
‫במקומות ההתיישבות ואחרים‪ .‬הפלורליזם הרעיוני של המפלגה בא לידי ביטוי בכתב‬

                                                            ‫העת שלה הפועל הצעיר‪67.‬‬
‫בעלייה השנייה הגיעו ארצה גם כמה ממנהיגי היישוב היהודי של ארץ־ישראל‪,‬‬
‫מנהיגי "המדינה שבדרך" וראשי מדינת ישראל בתחילת קיומה‪ .‬בראש ובראשונה‬
‫אזכיר את דוד בן־גוריון‪ ,‬יליד ‪ ,1886‬שהצטרף לתנועת פועלי ציון ב־‪ 1905‬ועלה‬
‫ארצה ב־‪ 1906‬לאחר הקונגרס הציוני השביעי‪ 68.‬בארץ היה בן־גוריון מפעילי תנועת‬
‫פועלי ציון‪ ,‬עבד בפרדסים בפתח תקוה‪ ,‬עלה לגליל‪ ,‬שהה בסג'רה ואחר כך‪ ,‬ב־‪,1910‬‬
‫עלה לירושלים‪ .‬משם יצאו הוא ויצחק בן־צבי ב־‪ 1911‬ללימודים באיסטנבול‪ .‬בן־צבי‪,‬‬
‫לימים נשיאה השני של מדינת ישראל‪ ,‬היה גם הוא מעוליה הראשונים של העלייה‬
‫השנייה‪ .‬בתקופת שהות בן־גוריון ובן־צבי באיסטנבול פרצו מלחמות הבלקן‪ .‬ערב‬
‫פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזרו שניהם ארצה והיו בתומכים הבולטים בדרישות‬

                                                                         ‫ההתעת'מנות‪69.‬‬

‫ויטל מציין כי בשנים ‪ 1914–1904‬הגיעו לארץ כ־‪ 40–30‬אלף עולים‪ ,‬אך רק קבוצה של קרוב‬                ‫‪6	 6‬‬
‫לאלפיים עולים בעלי השקפה סוציאליסטית‪ ,‬ראו ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬עלייה שנייה‪ ,‬פרק‬               ‫‪6	 7‬‬
‫‪ .6‬פרטים נוספים על העלייה השנייה ראו שילה‪ ,‬העלייה השנייה‪ ,‬וראו שם המקורות וההערות‬              ‫‪	68‬‬
                                                                                               ‫‪	69‬‬
                                                                                  ‫בסוף המאמר‪.‬‬
‫על פועלי ציון והפועל הצעיר‪ ,‬ראו צחור‪ ,‬ארגוני הפועלים‪ ,‬בייחוד עמ' ‪ .234–222‬על ארגונים‬
‫אלה ועל ההבדל בינם לבין ארגון השומר‪ ,‬ראו הלפרן־רינהרץ‪ ,‬העלייה השנייה‪ ,‬עמ' ‪.28–19‬‬

                                             ‫על ארגון "החורש"‪ ,‬בעלייה זו‪ ,‬ראו חזן‪ ,‬החורש‪.‬‬
‫על בן־גוריון בצעירותו‪ ,‬על הצטרפותו לפועלי ציון ועל עלייתו ארצה‪ ,‬ראו טבת‪ ,‬קנאת דוד‪,‬‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪ .104–109‬שם גם על עליית ידידו צמח כבר ב־‪ .1904‬פרטים על צעירותו‪ ,‬על אנשי‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬ראו העלייה השנייה‪ ,‬ב‪ :‬אישים‪ .‬שם למעלה משמונים ערכים‪ ,‬מסודרים בסדר‬

                                                                    ‫אלף־בית‪ ,‬לפי שם משפחה‪.‬‬
‫על האוריינטציה העות'מאנית ועמדות בן־גוריון ובן־צבי למען הצבא העות'מאני‪ ,‬ראו מינץ‪,‬‬

                                                                         ‫השומר‪ ,‬וההפניות שם‪.‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303