Page 293 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 293

‫פרק שישי‬                                                                                          ‫‪278‬‬

‫מדיניות הרצל‪ .‬השינוי בגישתו אכן בישר שלחצם החל לשאת פרי‪ .‬ועד פועל זה היה‬
‫גם היוזם של פגישת פיוס בין הצדדים בנוגע לרעיון אוגנדה‪ .‬אך מותו של הרצל דחה‬

                                                                         ‫את ההכרעה‪52.‬‬
‫הקונגרס הציוני השביעי (‪ )1905‬נקבע לקונגרס ציוני מיוחד‪ ,‬שלא מן המניין‪,‬‬
‫לאחר מותו של הרצל‪ .‬לפני מליאת הקונגרס עמדו שני נושאים מרכזיים‪ :‬גורל‬
‫תכנית מזרח אפריקה (תכנית אוגנדה) ובחירת יורש להרצל‪ .‬בשאלה הראשונה השיגו‬
‫ניצחון "המעשיים"‪ ,‬בראשות אוסישקין וחבריו‪ .‬כשש מאות נציגי התנועה הציונית‪,‬‬
‫מ־‪ 22‬מדינות‪ ,‬קיבלו ברוב מכריע את הצעת הוועד הפועל הציוני שרק בארץ־ישראל‬
‫ובטריטוריות הסמוכות לה יוגשם הרעיון הציוני‪ .‬בכך עברה העבודה המעשית בארץ‬

                                                 ‫למרכז פעילותה של התנועה הציונית‪.‬‬
‫במבחן הפוליטי השני‪ ,‬בחירת מנהיג להסתדרות הציונית‪ ,‬התעוררו ויכוחים סוערים‪,‬‬
‫אם המנהיג הנבחר יהיה מהמדיניים או מהמעשיים‪ .‬המתחים בין הקבוצות שהרכיבו‬
‫את ההסתדרות הציונית במזרח אירופה ובמערבה עשויים היו לפלג את הפעילים‪ ,‬בין‬
‫יורשי הרצל‪ ,‬ששאפו ללכת בדרכו המדינית‪ ,‬לבין יריביו‪ ,‬מקרב יהודי מזרח אירופה‪,‬‬
‫שדגלו בדרך הציונות המעשית‪ .‬לבסוף נחלו המדיניים ניצחון גדול‪ .‬ליושב ראש‬

                                                 ‫ההנהלה הציונית נבחר דוד וולפסון‪53.‬‬
‫וולפסון‪ ,‬כהרצל קודמו‪ ,‬ניסה אף הוא ליצור קשרים עם השלטון העות'מאני על‬
‫מנת להגיע להסכם צ'רטר באשר לארץ־ישראל ואף נסע לאיסטנבול לשם כך‪ .‬לשם‬
‫אותה המטרה ביקרו שם גם מקס נורדאו ונחום סוקולוב‪ ,‬אך מאמציהם עלו בתוהו‪54.‬‬
‫למרות היות וולפסון מהציונים המדיניים הוא החליט לעשות כל מאמץ כדי לנסות‬
‫לגשר ולחפש דרכי פשרה עם הציונים המעשיים‪ ,‬ואכן היה למנהיג מקובל על כלל‬
‫התנועה הציונית‪ .‬בראשית ‪ ,1907‬לאחר חזרתו מנסיעתו לדרום אפריקה‪ ,‬יצא לביקור‬
‫בארץ‪ .‬מסקנת ביקורו הייתה הקמת מחלקה מיוחדת לענייני ארץ־ישראל ופתיחת‬
‫נציגות רשמית של ההסתדרות הציונית‪ ,‬עד אז שימש בתפקיד זה נציג בנק אפ"ק‬

                                                                                 ‫ביפו‪55.‬‬

‫על הפיוס בין שני המחנות בנושא אוגנדה במושב הוועד הפועל‪ ,‬ראו גם ויטל‪ ,‬המהפכה‬                       ‫‪	52‬‬
                                                                        ‫הציונית‪ ,‬עמ' ‪.255–251‬‬     ‫‪5	 3‬‬

‫דוד וולפסון היה אחד מהאנשים המקורבים ביותר להרצל‪ .‬וולפסון נפגש עם הרצל עוד‬                        ‫‪5	 4‬‬
‫בראשית פעילותו המדינית‪ .‬הוא היה מקורב גם למשפחתו של הרצל ודאג לה לאחר מותו‪,‬‬                       ‫‪5	 5‬‬
‫לפי צוואתו‪ .‬על ראשית ההיכרות ביניהם‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .150–148‬על בחירתו של‬
‫וולפסון ראו גולדשטיין‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬עמ' ‪ .80–78‬לביוגרפיה מפורטת שלו‪ ,‬ראו אליאב‪,‬‬

                                                                                        ‫וולפסון‪.‬‬
                                                                   ‫פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ־ישראל‪.‬‬
‫על ביקור וולפסון בארץ‪ ,‬על הקונגרס השמיני‪ ,‬על הקמת המשרד הארץ־ישראלי‪ ,‬על הצבת‬
‫נציגות של ההסתדרות הציונית באיסטנבול‪ ,‬בראשות ויקטור יעקבסון מקבוצת הציונים‬
‫המעשיים‪ ,‬כדי שתעמוד בקשר עם המשרד הארץ־ישראלי‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ'‬
                                                 ‫‪ ;296–295‬הנ"ל‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬עמ' ‪.84–81‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298