Page 288 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 288

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪273 1918–1904 ,‬‬
‫מי שהעלה לראשונה רעיון זה לפני הרצל‪ ,‬בסוף ‪ ,1897‬היה דוד טריטש‪ ,‬ששהה‬
‫אז בניו יורק אך הכיר היטב את קפריסין‪ .‬טריטש הציע להרצל לראות באי קפריסין‪,‬‬

                                     ‫הקרוב לארץ־ישראל‪ ,‬מקום התיישבות ליהודים‪34.‬‬
‫קפריסין‪ ,‬שקודם לכן היה חלק מהאימפריה העות'מאנית‪ ,‬היה בחסות בריטניה למן‬
‫‪ .1878‬לאחר הכישלון באיסטנבול‪ ,‬החל הרצל לחשוב על רעיון ההתיישבות בקפריסין‪,‬‬
‫בתקווה שהבריטים ייאותו לו‪ .‬ב־‪ 22‬באוקטובר ‪ ,1902‬בעזרת העיתונאי ליאופולד‬
‫יעקב גרינברג‪ ,‬נפגש הרצל עם מזכיר המושבות הבריטי ז'וסף צ'מברלין והציג לפניו‬
‫את רעיונותיו‪ 35.‬אך צ'מברלין פסל את הרעיון בטענה שהתושבים‪ ,‬היוונים והטורקים‪,‬‬
‫לא יסכימו להתיישבות יהודים בקפריסין‪ .‬בשיחה זו עלה רעיון התיישבות יהודית‬
‫באל־עריש‪ ,‬שבצפון חצי האי סיני‪ ,‬בחלק שהיה בתחום מצרים ובשליטת בריטניה‪.‬‬
‫לשם כך הוחלט לפנות למשרד החוץ הבריטי ולקבל את חוות דעתו של הלורד קרומר‪,‬‬
‫מושלה הבריטי של מצרים‪ 36.‬בתחילה הציע קרומר לשלוח ועדת חקירה כדי לבדוק‬
‫את האזור‪ ,‬והרצל יצא בראש משלחת לאל־עריש‪ .‬אך בראשית מאי ‪ 1903‬שלל קרומר‬
‫את הרעיון‪ 37.‬חשוב לציין שכבר בשנים ‪ ,1903–1902‬בסיוע אישים יהודים מהארץ‪,‬‬

  ‫העלה הרצל את הרעיון להקים בסנג'ק עכו בסיס להתיישבות יהודית אוטונומית‪38.‬‬

                                                         ‫שנות התשעים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.81–56‬‬  ‫‪	34‬‬
‫על טריטש ראו ביין‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬אחר כך התקלקלו יחסיו של טריטש עם הרצל‪.‬‬
‫על טריטש ראו אליאב‪ ,‬פתחת רפיח‪ .‬גם אוטו וארבורג‪ ,‬הנשיא השלישי של ההסתדרות‬                  ‫‪3	 5‬‬
‫הציונית‪ ,‬תמך ברעיונות התיישבות יהודית באזורים הקרובים לארץ‪ ,‬וראו להלן‪ ,‬הערה ‪,57‬‬           ‫‪3	 6‬‬
‫וגם ספר וארבורג‪ .‬שם גם על התעניינותו של הרצל בשלוש מושבות יהודיות שקמו באנטוליה‪,‬‬          ‫‪	37‬‬
‫באפשרות בניית סכר על הנהרות במסופוטמיה ויישוב יהודים שם וכמובן גם באוגנדה‪ .‬על‬             ‫‪	38‬‬

                                            ‫קפריסין ראו גם לעיל‪ ,‬בפרק החמישי‪ ,‬הערה ‪.115‬‬
‫ליאופולד יעקב גרינברג‪ ,‬ממנהיגי יהדות בריטניה‪ ,‬לימים עורך העיתון ג'ואיש כרוניקל ואחד‬
‫ממתנגדיו של חיים ויצמן‪ ,‬וראו עליו‪ ,‬ביין‪ ,‬שם; הרצל‪ ,‬ספרי הימים‪ ,‬לפי המפתחות‪ .‬על‬

            ‫קבורתו בדגניה‪ ,‬כמו זו של אוטו וארבורג‪ ,‬ראו בר‪ ,‬קבורתם בשנית‪ ,‬עמ' ‪.95–91‬‬
‫על הרעיונות ליישוב קפריסין ואל־עריש‪ ,‬על שר המושבות הבריטי צ'מברלין ועל הפגישה‬
‫אתו‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .353–335‬בזמן הפגישה כבר שימש בלפור ראש ממשלת בריטניה‪,‬‬
‫שנבחר ביולי ‪ ,1902‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .339‬וראו גם להלן‪ ,‬בפרק השביעי‪ ,‬הערה ‪ .37‬וכן הרצל‪,‬‬

                                            ‫ספרי הימים‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬בסוף כרך ו‪.‬‬
‫על רעיונות ליישוב יהודים באל־עריש‪ ,‬ראו אליאב‪ ,‬פתחת רפיח‪ .‬האזור לא היה בשליטה‬
‫עות'מאנית אלא בריטית‪ .‬על אל־עריש ראו גם אבינרי‪ ,‬הרצל‪ ,‬עמ' ‪ .180–176‬הלורד קרומר‬
‫(‪ )1917–1841‬שימש מושל מצרים כעשרים שנה‪ .‬תיאור שלו ושל רעיון אל־עריש ראו טוכמן‪,‬‬

             ‫התנ"ך והחרב‪ ,‬עמ' ‪ ;264–243‬הרצל‪ ,‬ספרי הימים‪ ,‬לפי המפתח‪ :‬אל־עריש‪ ,‬סיני‪.‬‬
‫על סנג'ק עכו ראו לעיל‪ ,‬בפרק השלישי של החיבור‪ .‬לסנג'ק זה היה מעמד נפרד בתקופה‬
‫העות'מאנית‪ .‬לפיכך חיים מרגליות קלווריסקי‪ ,‬מהאחראים על שטחי אדמות יק"א באזור סג'רה‬
‫הנרחב‪ ,‬העלה את הרעיון שאולי במקום זה יהיו העות'מאנים מוכנים להרשות הקמת אזור‬
‫יהודי אוטונומי‪ .‬קלווריסקי בא בקשרים עם הרצל והוא ניסה להעלות גם רעיון זה כאפשרות‬
‫בפני העות'מאנים‪ ,‬וראו עמית‪ ,‬סנג'ק עכו‪ .‬שם גם על הקשרים המיוחדים שנרקמו בין הרצל‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293