Page 287 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 287

‫פרק שישי‬                                                                                ‫‪272‬‬

‫הראשון ב־‪ 1897‬ומטרתו פתרון לבעיית רכישת הקרקע‪ ,‬כשם שהבנק שהוקם היה‬
‫אמור לפתור את בעיית הפילנטרופיה‪ .‬בקונגרס הוחלט סופית על הקמת הקרן‪30.‬‬
‫עוד לפני הקונגרס הציוני החמישי‪ ,‬הצליח הרצל לארגן לעצמו פגישה עם הסולטאן‬
‫העות'מאני‪ ,‬וב־‪ 17‬במאי ‪ 1901‬נתקבל הרצל אצל הסולטאן‪ .‬הפגישה עוררה התרגשות‬
‫גדולה בעולם הציוני כולו‪ .‬אך כגודל הציפייה כן גודל האכזבה‪ .‬בפגישות מוקדמות‬
‫עם אישים מטעם הסולטאן כבר נאמר להרצל כי הגירתם של יהודים לקיסרות‬
‫העות'מאנית תתקבל ברצון למחוזות שונים באימפריה העות'מאנית פרט לשטח ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬וגם זאת בתנאי שהיהודים יקבלו את הנתינות העות'מאנית‪ ,‬על כל החובות‬
‫הקשורות בה‪ ,‬ובכלל זה ויתור על נתינותם הקודמת וזכויות הסכמי הקפיטולציות‪,‬‬
‫קבלת החסות בממלכה בשיטת המי ָלת האסלאמית והתיישבות מפוזרת בכל רחבי‬
‫האימפריה ולא במרוכז במקום אחד‪ .‬תמורת זה דרש הסולטן ייסוד סינדיקט לאיחוד‬
‫פתרון החובות של השלטון העות'מאני‪ ,‬וכן פיתוח וניצול של כל המכרות‪ ,‬על סמך‬

                                                   ‫זיכיון נוח לאימפריה העות'מאנית‪31.‬‬
‫גם בפגישה האישית של הרצל עם הסולטאן‪ ,‬במאי ‪ ,1901‬חזר הסולטאן שנית‬
‫על הצהרתו שלא ירשה עלייה יהודית בלתי מוגבלת לארץ־ישראל‪ ,‬בהנהלת חברת‬
‫התיישבות‪ ,‬בגלל ההתנגדות הכללית של עמו וממשלו לזיכיון מעין זה‪ ,‬ויסכים רק‬
‫להתיישבות יהודית בכל רחבי האימפריה העות'מאנית‪ ,‬אך לא בארץ־ישראל ולא‬

                                                                 ‫במקום אחד במרוכז‪32.‬‬

  ‫תכניות חוץ‪ :‬קפריסין‪ ,‬אל־עריש ואוגנדה‪ ,‬הוויכוחים בתנועה הציונית‬
                                                     ‫ומות הרצל ב־‪1904‬‬

‫בעקבות חוסר ההצלחה של הרצל בשיחותיו עם הסולטאן העות'מאני חשב הרצל‬
‫לנסות ולהמיר את חזון המדינה היהודית בארץ בחבלי ארץ אחרים‪ .‬אחד המקומות‬

                    ‫הראשונים שעליהם חשב הרצל היה אי קרוב לארץ — קפריסין‪33.‬‬

‫על הקרן הקיימת ראו ביין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;303–301‬דוכן־לנדוי‪ ,‬רכישת קרקעות‪ ,‬עמ' ‪ ;97–53‬כץ‪,‬‬      ‫‪	30‬‬
                                    ‫הקרן הקיימת והכשרת היישוב‪ .‬גם שילוני‪ ,‬הקרן הקיימת‪.‬‬  ‫‪3	 1‬‬

‫ביין מציין כי רעיון הצ'רטר לא היה חדש וכי מהמאה השש עשרה יושבו ארצות שלמות‬              ‫‪3	 2‬‬
‫באמצעות "חברות זיכיון" (‪ .)Chartered Companies‬צ'רלס וורן‪ ,‬חוקר ארץ־ישראל וירושלים‪,‬‬      ‫‪	33‬‬
‫העלה רעיון כזה כבר ב־‪ .1875‬היה ברור שהסולטן לא ימכור את ארץ־ישראל הקדושה בשום‬
‫תנאי‪ ,‬אולם היו שסברו שאולי יסכים לתת זיכיונות להתיישבות לחברת התיישבות גדולה‬
‫במכירה או בחכירה‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .263‬על הסולטאן עבד אל־חמיד השני והטורקים‬

  ‫הצעירים‪ ,‬ראו להלן בדיון בנושא זה‪ ,‬שם גם מובאות מעיתונים וממקורות עבריים אחרים‪.‬‬
‫על הפגישה עם הסולטאן ועם אנשיו ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .296–286‬שם גם על ניסיונותיו של הרצל‬
‫להשיג כספים עבור רעיונו‪ .‬לפירוט נוסף ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .305–304‬לימים טען הרצל כי לא‬

         ‫הצליח בהשגת משימתו‪ ,‬כיוון שלא עלה בידו לגייס בלונדון את הכספים הדרושים‪.‬‬
‫על ניסיונות התיישבות יהודית באי קפריסין‪ ,‬התיישבות שהייתה קשורה לרעיונות מילינריסטיים‬
‫מ־‪ ,1883‬ראו בן־ארצי‪ ,‬אי קרוב–רחוק‪ ,‬עמ' ‪ .55–34‬על ניסיון שני‪ ,‬ציוני ביסודו‪ ,‬בראשית‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292