Page 283 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שישי‬ ‫‪268‬‬

‫את עזרתו לקבוע פגישה עם הסולטן העות'מאני‪ 17.‬ב־‪ 2‬בספטמבר ‪ 1898‬נפגש הרצל‬
‫עם הדוכס הגדול ולאחר מכן גם עם אישים גרמנים נוספים‪ ,‬עד שלבסוף הסכים קיסר‬
‫גרמניה לפגוש את הרצל באיסטנבול‪ ,‬בדרכו לארץ־ישראל‪ .‬ב־‪ 18‬באוקטובר הגיע‬
‫הרצל לאיסטנבול ושם נפגש עם הקיסר‪ .‬הקיסר הציע כי ימשיכו בשיחות בביקורו‬

‫בארץ‪ .‬ואכן למחרת יצא הרצל לביקור בארץ־ישראל‪18.‬‬

‫ביקור הרצל בארץ־ישראל‪ ,‬עמדתו בעניין ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫וספרו אלטנוילנד‬

‫ב־‪ 2‬באוקטובר ‪ 1898‬הגיע הרצל ארצה‪ .‬את תכלית ביקורו אפפה סודיות רבה‪ .‬המטרה‬
‫המוצהרת של הביקור הייתה פגישה עם הקיסר וילהלם השני‪ .‬הרצל ניסה לפגוש את‬
‫הקיסר בדרכו לירושלים וגם בעיר עצמה‪ ,‬כדי להמשיך לשוחח עמו על רעיון הצ'רטר‬
‫בכוונה שישפיע על הסולטן‪ .‬החוקרים חלוקים בדעותיהם עד כמה באמת הצליח הרצל‬
‫לדבר עם הקיסר הגרמני בירושלים בנושא שביקש להעלות‪ ,‬או שהשיחה נשארה בגדר‬

‫נימוסים בלבד‪19.‬‬
‫לימים התברר כי התוצאה החשובה ביותר של ביקורו של הרצל בארץ הייתה‬
‫ההיכרות שלו את ארץ־ישראל ואת תושביה היהודים‪ .‬אלה טבעו את רישומם החזק‬
‫בו וגם בתושבים הרבים שראו אותו או נפגשו עמו‪ .‬הרצל‪ ,‬המנהיג הכריזמטי‪ ,‬השאיר‬
‫רושם בל יימחה בכל מקום שביקר‪ ,‬וההרגשה הייתה שקם מנהיג לעם היהודי‪ .‬אין‬
‫לשכוח שבתקופה זו כבר הייתה תשתית ציונית בארץ‪ ,‬ובין הרצל לבין אנשים שונים‬
‫ביישוב כבר הייתה התכתבות ענפה‪ .‬תוצאה מעניינת מביקורו של הרצל בארץ־ישראל‬
‫היה הרומן אלטנוילנד‪ ,‬שאת ההשראה לכתיבתו קיבל הרצל במסעו לארץ־ישראל ואת‬
‫קווי התוואי הראשונים לכתיבתו שרטט ב־‪ 2‬ביולי ‪ ,1899‬בדרכו חזרה מלונדון לפריס‬
‫ומשם ברכבת לפרנקפורט‪ .‬ברומן ביקש הרצל לתאר את ארץ־ישראל כפי שתיראה‬
‫לאחר שתכניתו תתגשם‪ ,‬והיהודים יגיעו לארץ וייסדו בה מדינה משלהם‪ .‬בתחילה‬

‫יחסיה המיוחדים של גרמניה עם טורקיה החלו להיווצר בימי ביסמרק‪ .‬המשלחת הצבאית‬ ‫‪1 7‬‬
‫הגרמנית הראשונה לטורקיה יצאה ב־‪ .1882‬בצד הטורקי התחזקה המגמה להידוק הקשרים‬
‫עם גרמניה‪ ,‬עם היחלשותה הצבאית לאחר המלחמה עם רוסיה‪ ,‬באוגוסט ‪ .1888–1887‬לאחר‬ ‫‪ 18‬‬
‫עלייתו של וילהלם השני לשלטון בגרמניה (‪ )1888‬התחזקו יחסים אלה‪ .‬בנושא זה ראו ויטל‪,‬‬ ‫‪1 9‬‬

‫המהפכה הציונית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .66–65‬וראו גם לעיל בפרק החמישי‪ ,‬הערה ‪.117‬‬
‫על מפגשיו של הרצל בגרמניה ולאחר מכן גם עם הקיסר הגרמני באיסטנבול‪ ,‬ראו ביין‪,‬‬

‫ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.252–227‬‬
‫ויטל מפקפק אם היו אלה פגישות של ממש או פגישות נימוסים‪ ,‬ראו ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪,‬‬
‫ב‪ ,‬עמ' ‪ .77–66‬אסף מציין כי ההיסטוריון של יהדות טורקיה‪ ,‬אברהם גלנט‪ ,‬אף טען כי הקיסר‬
‫לא שוחח כלל עם הסולטן על העניין הציוני‪ ,‬וראו אסף‪ ,‬התעוררות‪ ,‬עמ' ‪ .31–9‬שם גם סקירה‬
‫כללית‪ .‬תרגום לעברית‪ ,‬של קטעים מיומנו של הרצל על ביקורו בארץ‪ ,‬ראו ורדי‪ ,‬הרצל; הרצל‪,‬‬

‫ספרי הימים‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.193–173‬‬