Page 294 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪279 1918–1904 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1907‬התכנס הקונגרס הציוני השמיני בהאג‪ .‬הקונגרס אישר את ההחלטה‬
‫ואף שלח את ארתור רופין לבדיקת המצב בארץ‪ 56.‬לאחר סיורו בארץ‪ ,‬הגיש רופין‬
‫תזכיר מפורט לוועד הפועל הציוני ובעקבותיו הוחלט על הקמת מחלקה מיוחדת‬
‫לענייני ארץ־ישראל‪ ,‬שמקום מושבה יהיה בברלין ובראשה יעמוד אוטו וארבורג‪ .‬כמו‬

‫כן הוחלט על הקמת משרד ארץ־ישראלי בארץ‪57.‬‬
‫בקונגרסים המשיכו הצירים המעשיים והצירים המדיניים להתנצח בחריפות ביניהם‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני התשיעי בהמבורג ניטש פולמוס עז בין הכוחות המרכזיים בתנועה על‬

‫הדרכים הראויות לביצוע עקרונות הציונות המעשית‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני העשירי בבאזל‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1911‬הכריז נשיא ההסתדרות הציונית‬
‫וולפסון על התפטרותו‪ .‬הציונים המעשיים חגגו את ניצחונם‪ .‬הקונגרס החליט להרחיב‬
‫את הפעולה המעשית ולהעמיד בראש התנועה‪ ,‬לנשיא ההסתדרות הציונית השלישי‪,‬‬
‫את וארבורג‪ ,‬כאמור אחד מראשי מנהיגי המעשיים‪ ,‬שהיה שותף בדעותיו למנהיגות‬
‫הציונית של מזרח אירופה‪ ,‬וכן להעביר את מרכז התנועה מקלן שבגרמניה‪ ,‬עירו של‬

‫וולפסון‪ ,‬לברלין‪ ,‬עירו של וארבורג‪58.‬‬

‫הקמת המשרד הארץ־ישראלי בראשות רופין (‪ )1908‬ושינויים בתפיסת‬
‫ההתיישבות וברכישת קרקעות‬

‫בשנת ‪ 1908‬מינתה ההסתדרות הציונית את רופין לתפקיד מנהל המשרד הארץ־‬
‫ישראלי‪ ,‬לאחר שקודם לכן סייר בארץ והגיש לה את התזכיר על אפשרויות פיתוחה‪.‬‬
‫בעת קבלתו את התפקיד היה רופין בן ‪ ,31‬ובעל השכלה גבוהה בכלכלה‪ ,‬בסוציולוגיה‬
‫ובמשפטים‪ .‬הוא החל בפיתוח של פעילות ההסתדרות הציונית בארץ־ישראל‪ .‬טרם‬
‫ייסוד המשרד הארץ־ישראלי לא התבררה לגמרי העדיפות שנתנה התנועה הציונית‬
‫להתיישבות החקלאית‪ .‬אולם בתוך שש שנות פעילות המשרד הארץ־ישראלי (‪–1908‬‬
‫‪ )1914‬הפכה ההתיישבות החקלאית לגולת הכותרת של העשייה הציונית בארץ‬
‫ולנושאת הדגל של החברה היהודית החדשה‪ .‬העיסוק בחקלאות היה אמצעי ראשון‬
‫במעלה להתפרסות היישוב היהודי על פני שטחים נרחבים‪ ,‬אחיזה בענף מחיה מרכזי‬

‫רופין נשלח לבדיקת המצב בארץ באביב (מאי) ‪.1907‬‬ ‫‪5 6‬‬
‫על אוטו וארבורג (‪ ,)1938–1859‬הנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית‪ ,‬ראו ספר וארבורג‪.‬‬ ‫‪5 7‬‬
‫וארבורג היה פעיל בנשיאותו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה והמשיך רשמית בתפקיד זה‬
‫עד עלות ויצמן לנשיאות ב־‪ .1920‬על המחלקה הארץ־ישראלית בראשות וארבורג‪ ,‬ראו גם ספר‬ ‫‪5 8‬‬
‫וארבורג‪ ,‬עמ' ‪ ;56–35‬שילה‪ ,‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬עמ' ‪ ,92–88‬והמקורות שם; הנ"ל‪ ,‬המשרד‬

‫הארץ־ישראלי‪.‬‬
‫על הדיונים בקונגרס הציוני השמיני בהאג (‪ ,)1907‬התשיעי בהמבורג (‪ ,)1909‬העשירי והאחד‬
‫עשר בבאזל (‪ )1913 ,1911‬ועל הוויכוחים בין הציונים המדיניים לציונים המעשיים ראו‬
‫גולדשטיין‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬עמ' ‪ .87–81‬בדיונים אלה עלו גם רעיונות על "ציונות סינתטית"‬

‫אחד מהאנשים המרכזיים שדגלו בה היה ויצמן‪.‬‬