Page 302 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 302

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪287 1918–1904 ,‬‬
‫וגופים שהתחרו ביניהם‪ .‬האידאולוגיה הסוציאליסטית החזקה הפרידה בין הצדדים‪,‬‬

                ‫תופעה שהייתה לה השפעה גם על ההתפתחויות הפוליטיות בארץ‪78.‬‬

                 ‫הפעילות היישובית היהודית בארץ־ישראל‪1914–1908 ,‬‬

‫לאחר הקמת המשרד הארץ־ישראלי ב־‪ 1908‬החלה פעילות התיישבות נמרצת בארץ‪.‬‬
‫הנושאים בעול ההתיישבות החקלאית היו פועלי העלייה השנייה‪ ,‬השאור שבעיסת‬
‫היישוב באותם ימים‪ .‬ייאמר לזכותו של רופין שהוא הכיר בתרומתם הסגולית של‬
‫הצעירים לבניין הארץ והגיע עמם לשיתוף פעולה מרשים‪ .‬דרכם המשותפת החלה‬
‫חודשיים לאחר הגעתו של רופין ארצה‪ ,‬עם ייסוד "חוות הלימוד החקלאית כנרת"‪,‬‬
‫שנוסדה בסיון תרס"ח (‪ )1908‬על אדמות דלייקה־אום ג'וני שנרכשו לפני כן באמצעות‬
‫קרן קיימת לישראל‪ .‬באותו זמן לערך הקימה התנועה הציונית את חברת "הכשרת‬
‫היישוב"‪ ,‬שאחד מיעדיה היה לעסוק במימון השלב הראשון של רכישת קרקעות‪ .‬רופין‬
‫קיווה שבחוות כנרת יקנו הפועלים הצעירים ידע חקלאי בהדרכת אגרונום מנוסה‪ ,‬דבר‬
‫שיסייע להם לפתח התיישבות חקלאית בעתיד‪ .‬הפועלים אכן צברו ניסיון‪ ,‬אך היחסים‬

    ‫הפנימיים בחווה‪ ,‬ובכלל זה הקשר עם האגרונום‪ ,‬נקלעו לקשיים סבוכים למדי‪79.‬‬
‫הצעירים הציעו שחלקת קרקע נוספת שנרכשה תועמד על אחריותם הבלעדית‪,‬‬
‫והם יקימו בה משק נפרד ועצמאי‪ .‬לאחר התלבטות ניאותה הקרן הלאומית להחכיר‬
‫לצעירים את נחלתה באום ג'וני‪ ,‬לשם ניסיון‪ ,‬ולהעמיד לרשותם תקציב צנוע כדי‬
‫שיוכלו לעבד את אדמתם‪ 80.‬ניסיון השנה הראשונה‪ ,‬מדצמבר ‪ 1909‬עד ספטמבר ‪,1910‬‬
‫הסתיים בהצלחה‪ .‬בשנת תרע"א (‪ )1911–1910‬הגיעה למקום קבוצת פועלים נוספת‬
‫כדי להקים יישוב קבע במקום‪ ,‬וקראה לו דגניה‪ .‬זו הייתה "הקבוצה" היהודית הציונית‬
‫הראשונה ועליה הונחו עקרונותיה של ההתיישבות החקלאית השיתופית‪ :‬חכירת אדמת‬

       ‫הלאום על ידי קבוצת פועלים וניהול משק חקלאי באופן שיתופי ודמוקרטי‪81.‬‬
‫בחוות כנרת עצמה התפתחו שני ניסיונות התיישבות נוספים‪ .‬באביב תרע"א הקימה‬
‫חנה מייזל במקום את "חוות עלמות"‪ .‬החווה נועדה להכשיר צעירות מהעלייה השנייה‬
‫בידע חקלאי בענפים "נשיים"‪ :‬גן ירק‪ ,‬לול ומשתלה‪ .‬המשרד הארץ־ישראלי תמך‬
‫ברצונן של הצעירות להיות שותפות מלאות בבניין החברה החקלאית החדשה‪ ,‬שכן‬

‫ראו פירוט בכל אלה אצל בן־ארצי‪ ,‬המושבה העברית‪ :‬הנ"ל‪ .‬מושבות‪ ,‬עמ' ‪ ;169–167‬הנ"ל‪,‬‬                  ‫‪7	 8‬‬
                                  ‫ההתיישבות היהודית‪ ,‬סיכום "ההתיישבות הכפרית החדשה"‪.‬‬            ‫‪7	 9‬‬

‫על רופין‪ ,‬איש המפתח בכל ההתיישבות‪ ,‬ראו ניר‪ ,‬העלייה השנייה‪ ,‬עמ' ‪ .260–258‬על חברת‬                 ‫‪	80‬‬
‫הכשרת היישוב‪ ,‬ראו דוכן־לנדוי‪ ,‬רכישת קרקעות‪ ,‬עמ' ‪ ;171–98‬כץ‪ ,‬הקרן הקיימת והכשרת‬                  ‫‪	81‬‬

                                             ‫היישוב‪ ,‬עמ' ‪ .517-489‬גם שילוני‪ ,‬הקרן הקיימת‪.‬‬
‫על ההתארגנויות השיתופיות בתנועת הפועלים בתקופת העלייה השנייה‪ ,‬ראו ניר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

                                                                                      ‫‪.281–235‬‬
‫על הקומונות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .236‬על דגניה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;242–239‬שילה‪ ,‬ההסתדרות‬

                                                              ‫הציונית‪ ,‬עמ' ‪ ;95–93‬צור‪ ,‬דגניה‪.‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307