Page 303 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שישי‬ ‫‪288‬‬

‫ביקש להשתית את המשק הכפרי על חקלאות מעורבת‪ .‬בשנת תרע"ג עבדה בחוות‬
‫כנרת גם הקבוצה החקלאית של צעירים וצעירות "האיכר הצעיר"‪ .‬לאחר שנה של‬
‫עבודה שיתופית הציעו החברים להקים יישוב שינוהל על בסיס של משקים פרטיים‬
‫על אדמת הקרן הקיימת החכורה‪ .‬המשרד‪ ,‬שהיה שבע רצון מהמשק המתפתח בדגניה‪,‬‬
‫מיאן להתחיל בניסיון חדש‪ .‬החווה החקלאית עברה ליד חברת פועלים אחרת‪ ,‬שאחר‬
‫כך עברה לשטח סמוך וייסדה את קבוצת כנרת‪ .‬לימים הקימה קבוצת האיכר הצעיר‬
‫את המושב העברי הראשון נהלל‪ 82.‬בשנת ‪ 1910‬רכשה חברת הכשרת היישוב כ־‪10,000‬‬
‫דונם מאדמות משפחת סורסוק בעמק יזרעאל‪ .‬קודם לכן דחתה חברת יק"א את‬
‫הרכישה מפאת המחיר הגבוה וגם הנהלת הקרן הלאומית בגרמניה נרתעה מההצעה‪.‬‬
‫על דעת עצמו החליט רופין לבצע את הרכישה‪ ,‬והקרן ניאותה להשתתף בעסקה רק‬
‫בדיעבד‪ .‬הצורך המידי בעיבוד הקרקע והניסיון שנרכש בכנרת יצרו צורה יישובית‬
‫בעלת ייעוד מוגדר ומוגבל — "קבוצת כיבוש"‪ .‬קבוצה זו מנתה מספר מצומצם של‬
‫אנשים מחברי ארגון השומר‪ ,‬הפגינה נוכחות יהודית והחלה בעיבוד ראשוני של השטח‪.‬‬
‫שהותה במקום הייתה זמנית‪ .‬קבוצות כיבוש אחרות נשלחו לאחר מכן כדי לתקוע יתד‬

‫במקומות אחרים בארץ‪ ,‬למשל בחיטין ובקלנדייה (לימים עטרות)‪83.‬‬
‫היענותה של הקרן הקיימת לישראל להשתתף בגאולת האדמה בעמק הייתה גם‬
‫על רקע ההחלטה לעסוק בתכנית הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר‪ ,‬שהייתה מושתתת‬
‫על הלאמת קרקע‪ ,‬הכשרת חקלאים והתיישבות שיתופית ותאמה את עקרונותיהם‬
‫של צעירי העלייה השנייה‪ .‬במרס ‪ 1911‬נוסדה הקואופרציה מרחביה‪ ,‬התיישבות של‬
‫שלושים צעירים ובראשם האגרונום שלמה דיק‪ .‬תקוות רבות ליוו את הניסיון‪ ,‬אך‬
‫הוא כשל‪ ,‬ולאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הקואופרציה‪ 84.‬כמו כן נעשו‬
‫ניסיונות התיישבות וייעור נוספים על אדמות הקרן הקיימת גם באזור בית עריף‪ ,‬בן‬

‫שמן וחולדה‪ ,‬כולל נטיעת יער הרצל‪ ,‬משק חקלאי ויישוב כפרי תעשייתי‪85.‬‬
‫נוסף על כל ההתפתחויות היישוביות החקלאיות הפועליות בתקופת העלייה השנייה‬
‫היו בארץ גם פעולות חשובות של התיישבות חקלאית פרטית‪ .‬חלוצת ההתיישבות‬
‫הפרטית בתקופת העלייה השנייה הייתה אגודת "נטעים"‪ .‬אגודת נטעים הוקמה בקיץ‬

‫על הקמת חוות העלמות של מייזל ועל קבוצת האיכר הצעיר‪ ,‬ראו שילה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .95‬על‬ ‫‪ 82‬‬
‫יישובי פועלים בעלייה השנייה‪ ,‬על תכנית הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר ועקרונות מושב‬
‫‪8 3‬‬
‫העובדים‪ ,‬ראו גבע‪ ,‬מושב העובדים‪.‬‬
‫עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה קמו בארץ רק הקבוצות דגניה ומרחביה‪ .‬שאר הקבוצות‬ ‫‪ 84‬‬
‫והקיבוצים הוקמו אחריה‪ .‬על הניסיונות לרכישת אדמת עמק יזרעאל ראו בפרק החמישי‬ ‫‪8 5‬‬

‫הערות ‪ 63‬ו־‪.68‬‬
‫על הקמת הקואופרציה במרחביה‪ ,‬ראו שילה‪ ,‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫על כל אלה ראו שילוני‪ ,‬שלבי התיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ,121–111‬שם גם על מפעלי חקר‪ ,‬סקר‪ ,‬רכישת‬
‫קרקעות‪ ,‬ייעור‪ ,‬הקרן הקיימת‪ ,‬חברת הכשרת היישוב‪ ,‬קרן תרומת עצי זית שנוסדה ב־‪,1904‬‬
‫חוות נוטעים‪ ,‬חוות לימוד‪ ,‬קבוצות כיבוש ויישובים ראשונים‪ .‬על החברות הציוניות הפרטיות‬

‫לרכישת קרקעות‪ ,‬ראו גם דוכן־לנדוי‪ ,‬רכישת קרקעות‪ ,‬עמ' ‪.213–172‬‬