Page 304 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪289 1918–1904 ,‬‬

‫‪ 1905‬ביזמתו של אהרון אייזנברג מרחובות‪ ,‬במטרה להגדיל את המושבות הקיימות‬
‫בשטח ובאוכלוסייה ולהקים מושבות חדשות ממקורות מימון והתיישבות של ההון‬
‫הפרטי‪ .‬תכנית ההתיישבות של האגודה הייתה לייסד חברת מניות בע"מ‪ ,‬בהון‬
‫יסודי של מיליון פרנק‪ ,‬שישמש לרכישת קרקעות ולהקמת מרכזי נטיעות שיוקמו‬
‫על גבולות המושבות הקיימות או בריחוק מהן‪ .‬האגודה תעסוק בהכשרת הקרקעות‪,‬‬
‫בנטיעתן במטעי בעל ובפרדסים ותטפל בהם עד שישאו את עצמם‪ .‬במקומות הרחוקים‬
‫מהמושבות הקיימות ייעשו גם כל ההכנות הדרושות להקמת יישובים חדשים‪ .‬בשטחים‬
‫הסמוכים למושבות הקיימות לא ייעשה דבר‪ ,‬שכן המתיישבים החדשים יגורו במושבות‬
‫הקיימות‪ .‬בשנים ‪ 1914–1905‬הקימה האגודה חמישה מרכזי נטיעות‪ .‬המרכז הראשון‬
‫הוקם בקיץ ‪ 1905‬בחפצי־בה שבצפון־מערב חדרה‪ ,‬השני בסוף ‪ 1905‬בבירכת עטה‬
‫שמדרום לחדרה‪ ,‬השלישי ב־‪ 1906‬ליד רחובות‪ ,‬הרביעי ב־‪ 1913‬על קרקעות שנקנו‬
‫מיק"א בחוות סג'רה‪ ,‬והחמישי אף הוא ב־‪ 1913‬בזיתא‪ ,‬ממזרח לחדרה‪ .‬ערב מלחמת‬
‫העולם הראשונה היו בבעלות אגודת נטעים ‪ 18,134‬דונם‪ .‬השטח הנטוע הגיע באותו‬
‫הזמן ל־‪ 5,843‬דונם‪ .‬במרכזי הנטיעות עבדו פועלים‪ ,‬יהודים וגם ערבים‪ .‬רוב הפועלים‬
‫היהודים היו אנשי העלייה השנייה‪ .‬לעתים קשיים שונים‪ ,‬כמו סכסוכי גבול‪ ,‬תקלות‬
‫במיכון וסכסוכי פועלים עם ההנהלות המקומיות פגעו במהלך התקין של התפתחות‬
‫המרכזים‪ ,‬אך המרכזים המשיכו לגדול ולהתפתח בכל זאת‪ .‬האגודה נחשבה לסיפור‬
‫הצלחה‪ ,‬והשיטה לטובה להתיישבות בעלי הון פרטי‪ .‬הצלחת האגודה הייתה אחד‬

‫הגורמים להקמת חברות האחוזות‪86.‬‬
‫שלא כמו אגודת נטעים‪ ,‬שהייתה פרי יזמת התיישבות פרטית שמקורה בארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬חברות האחוזות היו פרי יזמות פרטית שמקורה בחוץ לארץ‪ .‬עד פרוץ מלחמת‬
‫העולם הראשונה הוקמו בערים שונות בחוץ לארץ עשרות חברות אחוזות‪ ,‬במטרה‬
‫להרחיב את מפעל ההתיישבות בארץ־ישראל על ידי ייסוד מושבות חדשות על בסיס‬
‫ההון הפרטי של המעמד הבינוני‪ .‬לייסוד חברות אלה קדמה פעולת הסברה נמרצת‬
‫של המוסדות הציוניים‪ .‬התכנית הכללית של חברות האחוזות הייתה שבמשך תקופה‬
‫של ‪ 10–8‬שנים ישלמו החברים לחברות סכומי כסף בתשלומים לשיעורין‪ ,‬ובכספים‬
‫אלה ירכשו נציגי החברות קרקעות בארץ־ישראל‪ .‬בקרקעות יינטעו בעיקר מטעי‬
‫שקדים וזיתים עד שהן ישאו את עצמן ויפרנסו את בעליהן‪ .‬בתום התקופה יעלו‬
‫החברים לארץ־ישראל וישתקעו במושבות האחוזה‪ .‬בארץ הוקמו ‪ 76‬חברות אחוזות‪.‬‬
‫נראה שרעיון האחוזות קסם להרבה מקהילות ישראל בחו"ל‪ ,‬אך רק עשר מהן הצליחו‬
‫לרכוש קרקעות בארץ‪ .‬בסך הכול רכשו חברות אלה כ־‪ 47,000‬דונם‪ :‬בפוריה‪ ,‬בשרונה‪,‬‬
‫בכפר אוריה‪ ,‬בג'ממה (רוחמה)‪ ,‬במרחביה‪ ,‬בהר כנען ובסביבות ראש פינה ומטולה‪.‬‬
‫בארבע אחוזות החלו בהקמת מושבות עוד לפני המלחמה‪ :‬פוריה‪ ,‬שרונה‪ ,‬כפר אוריה‬
‫ורוחמה‪ .‬רכישות הקרקע של החברות תרמו להרחבה ממשית של השטחים שבבעלות‬

‫‪ 8 6‬על אגודת נטעים ועל מרכזי הנטיעות ראו כץ‪ ,‬ההתיישבות הפרטית‪ ,‬עמ' ‪ .175–171‬על‬
‫פעילות אגודת נטעים "פלשתינה" כמו גם על גופים יישוביים אחרים בארץ ראו גם ספר‬

‫וארבורג‪ ,‬עמ' ‪ .67–59‬ושם בעיקר על התפתחויות בתקופת נשיאותו של וארבורג‪.‬‬