Page 300 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 300

‫הרצל והציונות המדינית‪ ,‬העלייה השנייה ומלחמת העולם הראשונה‪285 1918–1904 ,‬‬
‫על המושבות עצמן‪ .‬השמירה על אדמות המושבה והרכוש בה היו קשורים בדרך כלל‬
‫בהגנה על הנפש‪ .‬כל אלה הביאו לידי הקמת ארגוני שמירה יהודיים‪ 72.‬בספטמבר ‪1907‬‬
‫הוקם ביפו הארגון "בר גיורא"‪ .‬הארגון הוקם כמסדר חשאי וחבריו חויבו בשבועת‬
‫אמונים למולדת‪ ,‬למשמעת מוחלטת‪ ,‬למסירות‪ ,‬לנכונות להקרבה עצמית ולחברות‬
‫נאמנה‪ 73.‬לאחר ייסוד בר גיורא היה צורך למצוא בסיס לפעילות הקבוצה‪ .‬לבסוף‬
‫נקבע המקום — סג'רה‪ .‬בחוות סג'רה הוחל ב"כיבוש השמירה"‪ ,‬דהיינו בהשתלטות‬
‫על השמירה‪ ,‬ומכאן עברו לפעול במקומות נוספים‪ .‬בעקבות הצלחת הארגון‪ ,‬החליטו‬
‫חברי הקבוצה שהגיע המועד להקים ארגון שומרים חזק‪ .‬ארגון "השומר" הוקם בכפר‬
‫תבור באפריל ‪ .1909‬במידה רבה הוא היה המשכו של ארגון בר גיורא‪ ,‬אך ויתר על‬
‫המעמד החשאי של קודמו ופעולותיו היו גלויות‪ .‬במשך הזמן היה ארגון השומר לגורם‬
‫חשוב במפעל התקומה הלאומי‪ .‬התפתחותו נמשכה בהתמדה‪ ,‬עד ראשית ‪ ,1913‬אז‬
‫קיבל על עצמו את השמירה במרבית מושבות הגליל ועבר לאזורים נוספים בארץ‪ .‬בר‬
‫גיורא והשומר היו מהיצירות הארגוניות הבולטות של העלייה השנייה ותרמו תרומה‬
‫של ממש להתפתחות היישוב העברי בארץ‪ 74.‬שני תחומים נוספים‪ ,‬שהחלו מתחזקים‬
‫בקרב אנשי העלייה השנייה העובדת‪ ,‬היו רעיון "כיבוש העבודה" ו"כיבוש המרעה"‪.‬‬
‫כיבוש העבודה היה השתלטות על העבודה בתחום החקלאי במושבות היהודיות‪ ,‬שעד‬
‫אז היה נתון בידיים לא יהודיות‪ .‬כיבוש המרעה עלה עוד באספת היסוד של בר‬
‫גיורא‪ .‬השאיפה לו השלימה את הכיבושים העבריים של השמירה והעבודה להתפתחות‬

                                                                ‫היישוב העברי בארץ‪75.‬‬
‫אך המטען האידאולוגי שהביאו עמם אנשי העלייה השנייה מחו"ל נתקל בבעיות‬
‫הראליה של תנאי החיים בארץ‪ .‬השאלה הוחרפה כשהיו מאנשי העלייה השנייה‬
‫שהחלו טוענים שהפועלים היהודים לא יכולים להחזיק מעמד במושבות‪ ,‬מפני שאי־‬
‫אפשר להישאר ולחיות במושבות בתנאי החיים של פועל לאורך ימים ולהקים בהן‬
‫משפחות‪ .‬לכן הוצע שהפועלים היהודים יקימו התיישבויות משל עצמם‪ .‬בתומכים היו‬

  ‫על ההתגוננות והשמירה בעלייה הראשונה‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬בר גיורא והשומר‪ ,‬עמ' ‪.12–5‬‬                ‫‪7	 2‬‬
‫על ייסוד הארגון בר גיורא ב־‪ 28‬בספטמבר ‪ ,1907‬על מקורות היניקה שלו‪ ,‬על מסגרת‬                      ‫‪7	 3‬‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬על המקימים‪ :‬ישראל שוחט‪ ,‬אלכסנדר זייד‪ ,‬יחזקאל חנקין‪ ,‬ישראל גלעדי‪,‬‬
‫מנדל פורטוגלי ואחרים‪ ,‬על ההשראה מהחולם מיכאל הלפרין ועל ההחלטה על הקמת הארגון‬                   ‫‪	74‬‬
‫בקונגרס השמיני בהאג‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;20–11‬אלמוג‪ ,‬העלייה השנייה‪" ,‬בדם ואש‬               ‫‪	75‬‬

                                                   ‫יהודה תקום"‪ ,‬עמ' ‪ ,56–52‬וקובץ "השומר"‪.‬‬
‫על בר גיורא והשומר ראו בהערה הקודמת‪ ,‬וכן גולדשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;44–21‬הנ"ל‪ ,‬התגוננות‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.467–442‬‬
‫על המרעה והרועים ראו גולדשטיין‪ ,‬התגוננות‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,474–473‬והפניה שם גם לספרו‬
‫(חבורת הרועים)‪ .‬וראו גם ברטל‪ ,‬קוזק ובדווי‪ ,‬עמ' ‪ ;493–482‬זעירא‪ ,‬קבוצת רועים‪ .‬זעירא‬
‫עוסק אמנם בשנים ‪ ,1928–1927‬אך מייצג יפה את נושא הרועים‪ .‬וראו גם ספרה של מ' סדן‪,‬‬
‫הרועה העברי‪ :‬גלגולם של דימוי וסמל מספרות ההשכלה לתרבות העברית החדשה בארץ־‬

                                                                      ‫ישראל‪ ,‬ירושלים תשע"א‪.‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305