Page 389 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 389

‫פרק שמיני‬                                                                                       ‫‪374‬‬

‫היו מוכנים לקבל‪ .‬סמואל קיבל על עצמו לרכז הכנת נוסח חדש‪ .‬ב־‪ 3‬בפברואר ‪1919‬‬
‫הוגש לוועידת השלום מסמך ציוני שהבריטים הסכימו שהוא ישמש בסיס לעיצוב‬
‫טיוטת כתב המנדט‪ .‬בשנים ‪ 1920–1919‬נוסח כתב המנדט במשא ומתן ארוך ונקרא‬
‫"תזכיר ההסתדרות הציונית"‪ .‬בתזכיר היו שני חלקים‪ :‬בחלק א היו "הצעות לוועידת‬
‫השלום"‪ ,‬דהיינו הכרה עקרונית בזכות ההיסטורית של העם היהודי על ארץ־ישראל‪,‬‬
‫הגבולות הרצויים בה ודרישה להפקיד את המנדט בידי הבריטים כדי שיבטיחו את‬
‫הקמת הבית הלאומי היהודי‪ .‬חלק ב יועד למעצמת המנדט‪ ,‬ובו פורטו תנאים למשטר‬

                                                                                ‫המנדט‪2.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬בפברואר ‪ ,1919‬התכנסה גם הוועידה הציונית הראשונה שלאחר המלחמה‪,‬‬
‫"ישיבת הוועד הפועל הציוני"‪ .‬זו אישרה את העברת מרכז הפעילות הציונית ממרכז‬
‫אירופה ומזרחה אל ארצות המערב‪ .‬סוכם כי המרכז הציוני יעבור סופית מברלין‬
‫ללונדון‪ .‬כבר אז קנה לו ויצמן את מעמד המנהיג בתנועה הציונית‪ ,‬אם כי עדיין היו‬
‫לו מתנגדים בציונות רוסיה וגם בציונות אמריקה‪ .‬הבעיות העיקריות שנדונו בוועד‬
‫הפועל היו מהות היחסים עם הממשל הבריטי‪ ,‬עם הערבים ועם יהודי התפוצות‪,‬‬
‫בייחוד עם החוגים הלא־ציוניים בעם היהודי‪ .‬כל אלה על בסיס משטר המנדט שעמד‬

                                                                                  ‫לקום‪3.‬‬
‫הוועידה הייתה צריכה לאשר את ההצעות שהוגשו לוועידת השלום‪ .‬משלחת‬
‫יהודית נדרשה להתייצב לפני "חמשת הגדולים" בוועידה‪ ,‬המעצמות המנצחות‪:‬‬
‫בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬ארצות הברית ויפן‪ .‬ויצמן הסביר את המונח "בית לאומי"‪,‬‬
‫ואמר שהעלייה היהודית תביא עמה תרבות יהודית שתיצור ארץ־ישראל מובהקת‪,‬‬
‫כמו שאנגליה היא אנגלית וצרפת היא צרפתית‪ .‬הגדרה זו שיקפה את מערך ההסברה‬
‫הציוני במשך כל התקופה‪ .‬ב"ספר הלבן" משנת ‪ ,1922‬קבעו הבריטים כי פירוש זה‬
‫אינו מקובל עליהם‪ ,‬אולם במחנה הציוני דבקו בו במשך כל ימי המנדט‪ .‬המשלחת‬
‫היהודית יצאה מרוצה‪ .‬פליקס פרנקפורטר‪ ,‬הנציג היהודי־אמריקני‪ ,‬אף ראה באופק‬
‫את הסיכויים להסכם עם הערבים‪ ,‬וזאת בעקבות ההסכם שנחתם בין ויצמן לאמיר‬
‫פייצל ב־‪ 1‬בינואר ‪ ,1919‬בתיווכו של לורנס איש ערב‪ ,‬שליווה את המשלחת הערבית‬

                                                               ‫לוועידת השלום בפריס‪4.‬‬

‫עניין שיתופם של יהודים לא ציונים ב"סוכנות היהודית" שתוכנן להקימה‪ ,‬היה נושא חשוב‪,‬‬                ‫	‪2‬‬
‫שכן הצהרת בלפור ניתנה לכל העם היהודי‪ .‬על פי רעיון זה‪ ,‬כתוספת להצהרת בלפור‪,‬‬
‫צריכה הייתה לקום "סוכנות יהודית מורחבת"‪ ,‬ומי שפעל מאוד בכיוון זה היה הרברט סמואל‪.‬‬               ‫	‪3‬‬
‫ראו קאופמן‪ ,‬לא־ציונים באמריקה‪ ,1948–1939 ,‬עמ' ‪ .18–10‬ויצמן תמך מאוד בכך לעומתו‬                  ‫	‪4‬‬
‫התנועה הרביזיוניסטית בראשות ז'בוטינסקי התנגדה לו בתוקף רב‪ .‬וראו להלן בפרק תשיעי‪,‬‬

                                                                                 ‫הערות ‪.71 ,68‬‬
                     ‫פירוט בכל הנושאים לעיל ראו עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.164–139‬‬
‫פליקס פרנקפורטר (‪ ,)1965–1882‬לימים שופט בית המשפט העליון בארצות הברית‪ ,‬קורב‬
‫לציונות בידי לואי ברנדיס‪ .‬על התנגדותו התקיפה לרעיון השלום הנפרד עם טורקיה שהועלה‬
‫על ידי מורגנטאו ראו בפרק שביעי‪ ,‬הערה ‪ .84‬בשנת ‪ 1919‬היה פרנקפורטר שליח ציו ֵני‬
   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394