Page 393 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 393

‫פרק שמיני‬                                                                              ‫‪378‬‬

‫מלא‪ .‬הוויכוחים בכנס היו חריפים‪ .‬היה זה הכנס שבו התקיים המאבק בין חיים‬
‫ויצמן ללואי ברנדיס על הנהגת התנועה הציונית‪ .‬לאחר דיונים נוקבים‪ ,‬הצבעות‬
‫והחלטות‪ ,‬נוצרה התלכדות סביב מועמדותו של ויצמן‪ ,‬אשר נבחר לנשיא ההסתדרות‬

                                                                              ‫הציונית‪12.‬‬

    ‫פעילות הגורם היהודי‪ :‬ועד הצירים; ההנהלה הציונית;‬
    ‫האוניברסיטה העברית; מוסדות היישוב היהודי בארץ‬

        ‫התארגנות היישוב היהודי בחלק הדרומי של הארץ; ועד הצירים‬
                                                              ‫מגיע לארץ‬

‫בשלהי השלטון העות'מאני לא הייתה בארץ פעילות ציונית יהודית מאורגנת ומוכרת‬
‫על־ידי השלטונות המקומיים‪ ,‬והפיצול בין היישוב הישן ליישוב החדש בארץ היה‬
‫גדול‪ .‬עם תחילת השלטון הצבאי הבריטי בחלק הדרומי של ארץ־ישראל‪ ,‬החלה‬
‫התנועה הציונית לפעול בארץ‪ .‬הפעילות של אוכלוסיית היישוב הישן נתמעטה‬
‫יחסית בירושלים ופעילות נציגי התנועה הציונית התחזקה‪ .‬למפנה זה היו שתי סיבות‬
‫עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬המשבר הקשה שפקד את היישוב היהודי הישן בזמן המלחמה‪,‬‬

     ‫בעיקר בירושלים‪ ,‬והסיבה השנייה היא כמובן התחזקותה של התנועה הציונית‪13.‬‬
‫לאחר פינוי יהודי יפו‪-‬תל אביב‪ ,‬באפריל ‪ ,1917‬עברו לירושלים ד"ר יעקב טהון‪,‬‬
‫ממלא מקום ראש המשרד הארץ־ישראלי הציוני‪ ,‬ואליעזר הופיין‪ ,‬ממלא מקום מנהל‬
‫בנק אפ"ק‪ .‬הופיין שיתף פעולה עם הקונסול הספרדי ששימש ראש ועד הסיוע ליהודים‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬שייצג אז את ארצות הברית ומעצמות אירופיות אחרות בירושלים‪14.‬‬

              ‫בעקבות הצהרת בלפור התארגנה התנועה הציונית במהירות בירושלים‪.‬‬
‫מיד לאחר הכיבוש הבריטי של החלק הדרומי של ארץ־ישראל‪ ,‬החלה התנועה‬

‫היחסים בין ברנדיס לוויצמן היו מורכבים‪ .‬בתחילת פעילותו נסע ויצמן לארצות הברית לרתום‬     ‫‪1	 2‬‬
‫את ברנדיס לתכנית הצהרת בלפור על מנת שהוא ישפיע על נשיא ארצות הברית וילסון‪ ,‬שאתו‬
‫היה בקשר קרוב‪ .‬אך בהמשך פרצו ביניהם מספר מחלוקות‪ .‬פירוט על המחלוקות בין ויצמן‬          ‫‪	13‬‬
‫לברנדיס ראו במפורט בספרו של הלפרן‪ ,‬ברנדיס וויצמן‪ .‬וכן במאמרו של ברלין‪ ,‬ברנדיס‪-‬‬         ‫‪1	 4‬‬

        ‫ויצמן‪ .‬ראו גם אצל שפירא‪ ,‬ויצמן וברנדיס; עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.193–180‬‬
             ‫בן־אריה‪ ,‬תמורות עיקריות‪ ,‬והמקורות שם‪ ,‬וראו שם גם בסיכום‪ ,‬עמ' ‪.436–437‬‬

‫ד"ר יעקב טהון היה סגנו של ארתור רופין במשרד הארץ־ישראלי‪ .‬משהוגלה רופין לאיסטנבול‬
‫בתקופת המלחמה (‪ )1916‬ונעדר מן הארץ עד אביב ‪ ,1920‬מילא טהון את מקומו והיה האיש‬
‫הפעיל ביותר במוסדות היישוב בארץ־ישראל‪ .‬על ראשית התארגנות היישוב היהודי מיד לאחר‬

                                      ‫המלחמה ראו גם שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.15–2‬‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398